"טלי טובלת את קצות הבהונות במים. זה הרגל של שנים. רגע אחד של היסוס לפני הטבילה. יש את אלו שקופצות ראש, מפזרות סביבן נתזים בוהקים. יש את אלו שיורדות אט־אט בסולם כדי להרגיל את הגוף לטמפרטורת המים, צעד אחר צעד. ואילו היא טובלת רגל זהירה ואז מתיישבת על שפת הבריכה ומתבוננת סביבה. מאז ומעולם אהבה את זה ככה."

לפני כל יום עבודה, טלי פותחת את הבוקר בשחייה של עשרים ושש דקות עם שתי דקות מתיחות ודקה של הליכה למלתחות ועוד דקה להוציא את השמפו, המרכך והסבון מהלוקר בבריכה המקומית. במקביל, היא מפנטזת על תרגול יוגה ומדיטציה, נשימות והליכה יחפה במדבר. היא נשואה, יש שיגידו באושר, ליאיר, אמא לשלושה ילדים וחיה בבית צמוד קרקע בשרון, אך מפגש מפתיע עם אהובה לשעבר, גיא, סודק את האיפוק המפורסם שלה, ומטלטל את ספינת חייה הבורגנית. כעת עליה לבחון מחדש את מערכות היחסים שלה ואת מכלול הרגעים הקטנים של חייה. טלי מנסה לשמור על כל הכדורים באוויר, אבל דברים מתחילים לקרוס ועליה להחליט, שחיה או יוגה; להישאר או לעזוב; המציאות או הפנטזיה; החיים הבטוחים עם יאיר, או המשיכה לגיא, שהיא, במידה רבה, המשיכה לטלי בת העשרים וקצת שעדיין עומדת על סף הבריכה וממתינה לקפוץ.

בשחיית בוקר מפליאה עילית מורג, בכתיבה מאופקת ובוטחת, לשרטט עולם ומלואו באמצעות תחושותיה והרהוריה של טלי. בנגיעות עדינות היא פורשת בפנינו את מפת הנפש של אישה בשנות הארבעים לחייה, אשת קריירה, רעיה ואם שמהווה, כביכול, דוגמה להצלחה, ועליה היא מתווה את הסדקים והפגמים שטבעו הזמן, השגרה והפשרות.

עילית מורג נולדה בדימונה וגדלה בתל אביב וברומא. למדה לתואר ראשון בפסיכולוגיה בבאר שבע ולתואר שני בהתנהגות ארגונית בתל אביב. עילית מתגוררת בהרצליה, נשואה ואם, יועצת ארגונית ומרצה.

שחיית בוקר הוא ספרה הראשון.

הילה קורח

שחיית בוקר