נורה עושה סקס עם הטבע. היא נוסעת למסיבה שמאנית ביער בצפון הארץ, בולעת אייוואסקה ומרחפת למרומים, תודעתה נפרשת כמניפה. נורה היא בת דמותה של רנה ורבין, שעוקבת בספרה החדש, "איך כדאי לחיות", אחר התנסויותיה הנפתלות בתחומי הסמים מרחיבי התודעה, לימודי הפילוסופיה ואהבת הספרות, באמצעות ארבע דמויות שונות, כדי למצוא את הרובד הנסתר של המציאות. הגיבורה השנייה היא נינה, שחקנית בינונית למדי שאיכשהו מצליחה להתפרנס ממלאכתה, אבל משהו בחייה תקוע לגמרי ומתבטא בגוף הסובל. נינה נמצאת במעין התקף חרדה מתמשך: לחצים בחזה, בכתפיים, בגב, כאילו גופה הופך לשריון שמתהדק עליה ולא נותן לה לנשום. המטפלת שלה, בשיטת גרינברג, לא מצליחה לעזור, ואז חברה מגלה לה את קסמי הקלונקס. נינה היא הרוחניות המודרנית בהתגלמותה – רוגע, ריחוק, הפחתת ססטרס, וכדי שאף אחד לא יפריע לה היא אף פעם לא מתחברת, לא מתקרבת. לא בטוח שזה עובד.

איך אדם צריך להיות/ שילה האטי

משקל בינוני פלוס, שכולו כובד הגותי ניכר.

התודעה היא הממד הרביעי של הקיום וצריך לפענח אותו כדי להגיע את המשמעות, שנמצאת בכתבי שפינוזה לא פחות מאשר בצמחי ההזיה השמאניים. וזה מאוד מעניין.

השאיפה, כותבת ורבין באחד מתיאורי הטריפים שלה, היא להחליף את פילטר המציאות ולראות אותה אחרת, כמו לעבור מבעד לתופעות של הדברים אל הדברים עצמם. גם הבודהיזם, כמו היהדות, לא מצליח לקחת אותה לשם. המסע שלה מרתק.

אם אתם יותר בעניין של ספרות ופחות בעניין של פילוסופיה, זה לא הספר בשבילכם.

ואז מגיעה אלה, שעוזבת את הארץ בשנות ה-40 שלה לכבוד המסע הרוחני המתבקש להודו. היא מלקטת מכל תחנות החובה - קצת יוגה, טיפה מדיטציה, קורטוב בודהיזם, מעט ויפאסנה – ומרגישה כמו האדם הכי מזויף בעולם, לא מצליחה למצוא תשובות. לפעמים השאלות חשובות יותר.

"החירות היא התמסרות טוטאלית לרגע, שמושגת על ידי היכולת לאהוב את כל האפשרויות במידה שווה".

הטיול הגדול בהודו, קצת בכל פעם.

אפשרי, ונשמח אם ורבין תשקיע קצת יותר בעלילה.

באופן די מתבקש, הדמות הנועלת את הספר נקראת סופי, במובן האיש מהסוף, אבל באופן צפוי פחות – סופי הוא גבר, חבר טוב ידיד קרוב, של נורה, נינה ואלה. גם סופי מחפש את התודעה הטהורה, אך בהיותו גבר מוגבל בחושיו, ברור שהוא זקוק לקצת הדרכה נשית טובה. אבל כאן מגיע הגילוי האמיתי של הספר המוזר והמאוד פילוסופי הזה: לפי ורבין, אפילו החיפוש עצמו הוא סוג של תקיעות והיאחזות מיותרת. אלף ואחת תורות רוחניות מחפשות את עצמן מחדש.