ביקורת מזוית אחרת
רן בן-נון
זה נחמד שאלוף המותחנים הנערץ דניאל סילבה טורח להקדיש ספר שלם לסכסוך הקטן שלנו.
תקציר מנהלים
דאעש מבצע פיגוע עצום ואכזרי בפריז וכוחות הבטחון מזעיקים את מי שצריך – הסוכן בעל השם הגנרי גבריאל אלון, שמאמן את לוחמת העל, ד"ר נטלי מזרחי, רופאה ילידת צרפת. מולו ניצב הארכי טרוריסט בעל הכינוי היומרני צלאח א דין, שמצידו מאמן את מחבלת העל – סאפייה האלג'יראית, המכונה האלמנה השחורה.
כמו מה זה
צוערים/ יונתן דה שליט
קל/כבד?
כבד במובן העמוס – משקל אדיר של פרטים קטנים, שמות ומקומות שגודשים למעלה מ-450 עמודים דחוסים. זה המון, אבל פריקים של מותחנים ימותו על זה.
למה כן?
התחקיר שנערך לקראת הספר היה עמוק ויסודי, עד שלעתים נדמה כי סילבה יודע עלינו יותר משאנו יודעים על עצמנו.
למה גם כן?
זה באמת מותח בטירוף, ממש עוצר נשימה.
למה לא?
יש פה ערימה מצמררת, ברמה כמעט בלתי נסבלת, של קלישאות על הסכסוך.
דמות לקחת
נטלי הופכת להיות ליילה הדאווי, בת למשפחת פליטים מהגליל שגדלה בפריז ולמדה רפואה, אבל נמשכה דווקא לדרכי האסלאם הרדיקלי. החבר הדמיוני של ליילה הדמיונית נרצח על ידי שירות הבטחון הירדני, וליילה רוצה נקמה. דמותה משתלטת לגמרי על אישיותה של נטלי, וזה מרתק ומבעית.
משפט לקחת
"ערבים ויהודים קשורים זה לזה בכבלי שנאה, דם וקורבנות".
איפה קוראים?
בטיסה. רצוי ארוכה מאוד מאוד.
נחזור לעוד?
למעריצי דניאל סילבה כנראה אין ברירה. השאר מוזמנים לוותר.
השורה האחרונה
למה אין בעולמות הביון והטרור נשים העומדות בראש ארגונים חשאיים ומאמנות פעילים גברים? עזבו אתכם משאלות קנטרניות ותזרמו עם זה.