נאפ הוא שוטר מניו ג'רזי, נצר למשפחה ממוצא צרפתי, בודד וקשוח, שנון ומגניב, עם פצע עתיק בנשמה. לפני 15 שנים נמצאו גופותיהם של אחיו התאום וחברתו של האח במה שנראה כרצח והתאבדות, אבל נאפ תמיד ידע שזו לא האמת. ועכשיו, ממצא מפתיע, טביעת אצבע של אישה במכונית, פותחת את התיק מחדש. טביעת האצבע שייכת לאישה בשם מורה, שהייתה חברתו של נאפ ונעלמה כשאחיו וחברתו מצאו את מותם. כעת היא קוראת לעצמה דייזי ועובדת בלהפיל בפח גברים בהליכי גירושין בעזרת שותף, שוטר שמתגלה ליד הניידת שלו עם חור של כדור בראש.

וייט ריבר בוערת/ ג'ון ורדון

כרגיל אצל קובן – משקל נוצה מינוס.

מותחן עשוי היטב ומהנה, עם גיבור חדש שמרגיש קצת ישן.

גם קוראים מנוסים של קובן לא יצליחו לנחש מה מחכה להם בפיתול הבא של העלילה וזה, בעצם, כל מה שאפשר וצריך לבקש.

זה די מסובך ויש לא מעט פרטים שצריך לזכור, ולא בטוח שזה שווה את המאמץ.

נאפ (קיצור של נפוליאון!) מתנדב במעון לנשים מוכות ומרביץ לגברים המכים בשעות הפנאי, נשמה טהורה וזכה שכמותו.

"דייזי לבשה שמלה שחורה צמודה עם מחשוף עמוק כל כך שהוא היה יכול ללמד פילוסופיה".

חופשת הכל כלול באיה נאפה, בזמן שהשכנים זורקים זה על זה כיסאות פלסטיק.

ממש לא חובה. בתמונה הגדולה, קראת קובן אחד – קראת את כולם.

קובן הוא מספר סיפורים מעולה ו"אל תעזוב" הוא בהחלט אחד הספרים היותר מוצלחים שלו – מסקרן עד כאב, אניגמאטי להחריד ומסתורי באופן מטריד. פריקים של קובן ימקמו אותו בשורה השנייה, אחרי "דיו חיוור" ו"הנעלמים" – מיצוב לא רע בכלל.