הירקה היא הנערה חסרת הזנב. בת 15, אדמונית, מכושפת, זו שהגיעה מעולם אחר, אלילה שנמצאת רחוק מהבית. אין לה אמא, רק אב מאמץ מסור, שתמיד הקפיד להיות בדרכים, מוכר עשבי מרפא, כדי להסתיר את זהותה, כי ידע שחייה יהיו בסכנה אם תתגלה. אבל עכשיו היא מגיעה לגיל שבו בני המקום יוצאים למסע ההתבגרות שלהם, האם תצליח לשמור על סודה? בעולם של עורבים מסתוריים, זקני שבט ונביאים, מגיע הרגע שבו הנערה הקסומה תיאלץ להתייצב מול גורלה.

המהלכים בשלג/ קתרין פישר

קל באופן אבסולוטי, כבד יחסית לספר פנטזיה.

סופר פנטזיה גדול נבחן בעיקר ביכולתו ליצור עבור קוראים עולם שלם, מלא וקוהרנטי, ומהבחינה הזו פטרסן עשתה כאן עבודה מעוררת השתאות.

הדמויות הראשיות מרשימות וקצת גדולות מהחיים, והעלילה סוחפת, הירואית ובומבסטית כנדרש.

כי "בת אודין" היא רק החלק הראשון בסדרת "טבעות העורבים", הכוללת שלושה ספרים בני למעלה מ-500 עמודים כל אחד, עמוסים באינסוף פרטי פרטים קטנטנים. שיהיה לנו בהצלחה עם זה.

הירקה היא לגמרי הג'ינג'ית מהחלומות – קשוחה, סוערת, לא דופקת חשבון, קצת מופרעת ולגמרי נטולת אלוהים. מתאהבים בה כבר אחרי שני עמודים בערך.

"כולנו ניפול במוקדם או במאוחר. דבר אינו לנצח".

על צוק בקצה יער עבות, המשקיף אל פיורד סקנדינבי צונן, כשאין נפש חיה ברדיוס חמישה קילומטר לפחות.

למה לא, בעצם? אין כזה דבר, יותר מדי סאגות פנטזיה מפלצתיות.

לקוראי ספרות יפה אין מה לחפש פה: סדרת "טבעות העורבים" לא יכולה, ואפילו לא מנסה, לפרוץ את המעגל הסגור של מכורי הפנטזיה האדוקים – אבל אלה, הפריקים, ייהנו ממנה ממש עד דמעות.