יערה חיילת, יערה מטפלת, יערה ממלצרת, יערה לומדת. יערה קוראת וקוראת וכותבת, יערה בת ואחות ומאהבת. יערה מרצה ועורכת ספרים אחרי 200 עמודים יערה בת שלושים. כבמעשה אלכימיה, מחומר החיים הממש לא דרמטי הזה מזדקק ספר מהפנט שהוא אוטו פיקשן במיטבה.

כמו וירג'יניה וסילביה, כמו יונה ודליה, כמו אן ורוקסן אבל מסודרת ומתפקדת. "את מתאהבת בהמינגווי אבל לא הורגת את עצמך." (ע' 67)

כבד. כמו "בביטוי הקבוע שאמרה אימך לכל חבר חדש שהצגת בפניה, "קשה זאת, הא?" כאילו את משקולת כבדה מנשוא שמישהו מוכרח לשאת". (ע' 48)

בגלל המודעות העצמית הצלולה: "את מתחילה לומר מילים שאינן נושאות מטען, אותיות שחסרות צד אחורי, מתחככת בקליפה של השפה כמו בנשל מת." (ע' 48)

בגלל ההומור האירוני חסר הרחמים: "לחברות המעניינות שלך יש מיגרנות. זה נראה לך אצילי. זה נראה לך תסמין שהיית רוצה לאמץ. זה נראה לך משהו שגם האחיות ברונטה וגם אידי סדג'וויק בסטודיו 54 יכלו לסבול ממנו. משהו שמעיד על מוח מיוסר. פרצים חשמליים לא נשלטים. עופרי מסתגרת ימים שלמים בחדר חשוך ואת חומדת לעצמך את החשכה הכפויה שלה. אבל את לוקה רק במיגרנות מדומות כשאת מבקשת לא לפגוש מישהו, כי את מלאכת אמירת הלא את מתקשה ללמוד." (ע' 116)

המילה "כמו" מופיעה בספר 359 פעמים, ולפעמים אין בסיס יציב מספיק להעמיס עליו דימויים.

אחלאם. "כמה קל להתאהב בילדות היפות, האמיצות והחכמות. את מצפה מעצמך להיות מוקסמת מהעלובים שבילדים אבל אפילו כאן האהבה לא מחולקת שווה בשווה." (ע' 131)

"אם יאנסו אותך צריך לצעוק "שרפה" ולא "אונס" כי אנשים תמיד יחרדו לרכוש שלהם ויצאו כדי לראות אם המכונית שלהם עולה באש." (ע' 54)

באמבטיה. אפילו מותר לתת לדפים להירטב ולרחוץ בדיו.

כמובן, לשנות השלושים. לראות מה הורות ומשכנתא עושות לרפיון ועדינות מלנכולית.

"לפחות הן עברו, את חושבת. שנות העשרים. לפחות נשארת בחיים."