ביקורת מזוית אחרת
שילה נעמן
רומן מצחיק ודי מוטרף
תקציר מנהלים
רומן מצחיק ודי מוטרף עם טוויסט של מתח עסקי וקווץ' גדול ובלתי צפוי בלב של מי שחשב שהספר רק בא לשעשע. הגיבורה המספרת, עטרה, היא יזמית אנרגטית, ישירה ושנונה שגדלה במשפחה דתית בעיירה דרומית והקימה בגיל 21 את משרד הפרסום הראשון שפנה לעולים מרוסיה. שנים מאוחר יותר, כשהיא כבר אם גרושה לשלושה, היא מגיעה לסף פשיטת רגל ונאלצת לעצור את הג'ינגול הבלתי פוסק של של הילדים, האקס, החברות והמאמו המרוקאית לטובת התבוננות פנימה ובחינת הערכים החשובים לה באמת.
כמו מה זה
"אין לי מושג איך היא עושה את זה" מאת אליסון פירסון. רק באווירה מאוד ישראלית ובלי הבעל התומך.
קל/כבד?
עיסוק קליל ומצחיק בנושאים הכי כבדים ומעיקים של חיינו.
למה כן?
הסיפור מבוסס, בקווים כלליים, על הביוגרפיה של המחברת וכמו שכתב ג'. ד. סלינג'ר על ספרים טובים - "שכשאתה גומר לקרוא אותו, היית רוצה שהסופר שכתב אותו יהיה חבר טוב שלך, שאתה יכול לתת לו צלצול בכל פעם שמתחשק לך."
למה גם כן?
המסר לא להיכנע ל"מה יגידו" ול"חשומה" (בושה-כבוד-זהות-השפלה במרוקאית) מעצים בקטע לא מטיפני.
למה לא?
הכתיבה היפראקטיבית ולפעמים קשה להכיל את כמות הבדיחות והמידע.
דמות לקחת
סנדרה הפסיכולוגית הדרום אמריקאית.
משפט לקחת
"אני טובה באינטימיות רק כשיש פתח מילוט. נישואים נראים לי כמו חדר בלי חלונות." אבל גם - "לעסתי מסטיק ברעבתנות של פרה בצום מיצים".
איפה קוראים?
ברגעים גנובים בין המקלחת לילדים לשיחה הדחופה עם הבוס.
נחזור לעוד?
בוודאי, אצל עטרה אין רגע דל ועל דמותה בהחלט אפשר לכתוב סדרה.
השורה האחרונה
תמותו מצחוק, לא מחשומה.