ארבעה בני עשרים, בוגרי קולג' טריים, מנסים למצוא את עצמם בניו יורק, שלא ממש מסבירה להם פנים. שניים מהם שחורים – ג'יי-די בעל היומרות האמנותיות ומלקולם "העשיר", ושניים לבנים – וילם החתיך וג'וד, מרכז החבורה, המוצלח, זה שבטח יעשה עם עצמו משהו גדול אם רק ינצח את השדים והצללים המעיבים על חייו. מלקולם וג'יי-די גרים אצל ההורים במשפחות מסודרות (של מלקולם מסורתית, של ג'יי-די מטריארכאלית), וילם וג'וד גרים בדירה שכורה מעופשת, בה אנו מתוודעים לראשונה לכאבי התופת המשתקים שאיתם מתמודד ג'וד, כשהדאגה לשלומו מחברת בין הצעירים ומוסיפה עוד דבק לתלכיד המופלא שיצרו בלב העיר.

ההיסטוריה הסודית/ דונה טארט

כבד, אבל לא כבד מדי, רק במקומות הנכונים.

סיפור על חברות בפרט ועל קשרים בין בני אדם בכלל, על החוטים הדקים האלה, שלפעמים פשוט אינם חזקים דיים, וזה שובר את הלב באלף דרכים שונות. רוחב היריעה של הספר מאפשר לינגיהארה לברוא לכל אחד מארבעת הגיבורים שלה עולם משלו, מלא אור וצבע, בתיאורים מלאי תעוזה והשראה, ואז לחבר את העולמות האלה ליקום אחד שלם.

זה ספר על חיים שלמים, משנות העשרים ועד שנות החמישים, ועל השבריריות הנוראה שלהם והדרך שבה הם נפרמים – מתוך כאב עצום, עלבון, אשמה, התמכרות וזעם. כי לא משנה עד כמה נהיה קרובים למישהו, לעולם לא נוכל להגיע אליו באמת, לגעת בנשמתו, לרפא ולהציל אותו מעצמו. ככלות הכל, מדכדך לגלות, אנחנו לגמרי לבד.

640 עמודים, בהצלחה עם זה.

ג'יי-די הוא ההומו הכי מקסים שתמצאו בספרות של ימינו ואמן מגניב לגמרי, שבהתחלה מנסה ליצור כל מיני שטויות קונספטואליות, עד שהוא מגלה שהכי טוב פשוט לצייר את מי שהוא אוהב.

"אפשר לומר שהחיים עצמם הם האקסיומה של הקבוצה הריקה. הם מתחילים באפס ומסתיימים באפס. אנחנו יודעים ששני המצבים קיימים, אבל לא נהיה מודעים לאף אחת מן ההתנסויות: המצבים האלה הינם חלקים הכרחיים מן החיים, אף שאי אפשר להתנסות בהם בתור חיים".

חופשה בניו יורק. מלון לא מפואר מדי, אבל מרכזי, כזה שאפשר להרגיש בו את הדאונטאון ולהיות מחוברים לדופק של העיר.

באלף אחוז. מה שהיא תכתוב – אנחנו נקרא.

רחב יריעה, שאפתני, מלא עומק ותובנה, ומצליח ללכוד את החומר החמקמק הזה שכולם מחפשים – סיפורו של דור.