אביו של המרגל פיטר גווילם נהרג בצרפת בתקופת הפלישה לנורמנדי ועד היום לא ברור מה בדיוק עשה שם. אביו הרוחני, לעומת זאת, הוא רב המרגלים האגדי ג'ורג' סמיילי, שפרס עליו את חסותו בעת שירותו בביון הבריטי בתקופת המלחמה הקרה. אבל כל זה היה מזמן, וכעת גווילם מבלה את השנים שנותרו לו באחוזה המשפחתית באזור הכפרי של צרפת, עד שהוא מקבל זימון לחזור. במרכז הסיפור עומד מבצע חשאי לחשיפת חפרפרת של השטאזי המזרח גרמני בצמרת שירות הביון הבריטי, שהתנהל ב-‭1959‬ וכל הפרטים אודותיו הועלמו, ככל הנראה על ידי פיטר עצמו.

הפרוטוקול הרביעי/ פרדריק פורסיית

קל יחסית ללה-קארה, פחות קל באופן כללי.

היתרון הבולט של לה-קארה על פני רוב סופרי הריגול האחרים, גם אחרי עשרות רבי מכר, הוא היותו קודם כל סופר מעולה ורק אחר כך אשף מותחנים. ספריו של להקארה הם בראש ובראשונה ספרות טובה, יפה, איכותית, וכך גם "מורשת של מרגלים".

האמנות העילאית של לה-קארה היא חשיפת העולם הרגשי הפנימי של אנשים שעבודתם תלויה בהסתרתו. המציאות הנפשית שהוא מתאר כמו ממאנת להתגלות ולעלות אל פני השטח, והסופר כמו נאלץ לגרור אותה אל האור באמצעים מתוחכמים ועדינים, הופך אותנו לשותפים מלאים לחקירה.

כרגיל אצל לה-קארה, העלילה דורשת ערנות מקסימלית ותשומת לב לפרטים הקטנים ביותר - ובינינו, למי יש כוח? במיוחד כשבכל מבזק חדשות מסתתרת עלילה מסחררת לא פחות אך מציאותית לגמרי, המתרחשת במאלזיה.

פיטר גווילם, שחושב שאפשר להיוולד חשאי, כפי שאפשר להיוולד עשיר או גבוה או מוזיקלי. אז הוא נולד חשאי, אבל ככל שמתגלים פרטי אותו מבצע ארור וכושל, מתגלים אצלו גם הלב והנשמה.

"איש מודיעין אינו חסין בפני רגשות אנושיים, הדבר החשוב הוא לדכא אותם".

חדר מלון בברלין, המשקיף מזרחה.

ברור. כל עוד הוא ימשיך לספק את הסחורה, אנחנו איתו.

עמוק, מתוחכם, אפל ואפילו רגיש. בהחלט מהמשובחים של לה-קארה.