אדי בן ה-15, מפתח משחקי מחשב גאון ובנו של השחקן המפורסם בועז ברקן, צף עירום בווילה המפוארת של אביו בגבעות אל-איי ומחכה לאחיו עברי, שמגיע אליו מישראל. עברי בן ה-19 ואדי חולקים את אותה האם, עדן, שהלכה לעולמה בלידתו של אדי, שבעצם קרוי על שמה, ויש להם אח בכור, בן, שנעלם אי שם בדרום הארץ אחרי ריב קשה עם גבי, אביהם המתעלל של עברי ובן. מסובך? לאו דווקא, כי המספרת היא נטעלי גבירץ בעלת המגע הרך והמלטף, שספרה החדש, "העולם הבא", עוקב אחר שלושת האחים והנשים בחייהם, ובראשן דמותה השמיימית של עדן, מעין מלאך בשר ודם, שפיזרה אבקת פיות של קסם והשראה במהלך שהותה הקצרה מדי על פני האדמה. "העולם הבא" בנוי בחוכמה לפי מודל חמשת שלבי האבל הידוע של אליזבת קובלר-רוס - הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון, קבלה – שהאחים ייאלצו לעבור לפני ההשלמה הסופית עם החלל שהותירה בחייהם אימם הכמעט אגדית, שהגעגוע אליה רק הולך ומתגבר.

היורדות/ דאה הדר

קל וקסום.

שלב ההכחשה, אם כן, שייך כולו לאדי, המאוהב במאיה, בתה של האומנת שגידלה אותו, אילנה. אדי התאבדותי במקצת, כדרכם של מתבגרים, מחכה שהחיים יתחילו, ועולם הדימויים שלו מורכב כולו ממשחקי מחשב - תיאור מדויק של התבגרות שבעה ומשעממת באמריקה הלבנה. גיימרים נחותים ממנו משלמים לו 200 דולר כדי שיגיע אליהם הביתה ויעבור במקומם שלב במשחק. אדי חי בעולם עצוב שכולו בדידות וזרות, ולכן זימן אליו את עברי החזק והבטוח, המחכה לגיוס לאחר שנת התנדבות כפראמדיק, סוף סוף מישהו לקרוא לו "אחי". גבירץ מצליחה ליצור מיתולוגיה ישראלית עתירת דמיון ממזרי במעין קלילות נינוחה, מעורסלת, עצלנית כמעט, השורה גם בתיאורי הטרגדיות הקשות ביותר, באווירת ככה זה בחיים, שישבה נחמה מסוימת - לקבל את כל מה שבא כמו שהוא ולהמשיך הלאה.

בשלב השני במודל האבל, כעס, אנו פוגשים את בן, האח הבכור, שיש לו אישה, יסמין, מעין מכשפה טובה ומתקשרת, ובת פעוטה, נסיה. השלושה מתגוררים בבקתת בוץ בערבה, שבן, מומחה לבנייה אקולוגית, הקים בעצמו. החלק הזה בספר טובל ברוחניות עמוקה, סמיכה ומוחשית. גבירץ מתארת לעומק מערכות יחסים מעוותות וקשות של זעם וכאב, ומציבה מולן את כוחות הריפוי האדירים של הטבע. בן מתנדב ביחידת חילוץ במדבר, מול שיטפונות רבי עוצמה, וכך מציל את עברי, אחיו, שמגיע אליו מהביקור אצל אדי באל-איי. הדינמיקה בין האחים מלבבת ממש, חגיגת חיים ונעורים יפהפייה, שבעיצומה הם מקבלים את הצעתה של יסמין, המדיום, להעלות באוב את רוחה של אימם. כך מגיע החלק השלישי והמרכזי של הספר, ליבו הפועם, שלב המיקוח המוקדש כולו לאם, עדן. גבירץ בראה יצור כמעט על-טבעי, נערה שקופה, שכל אחד רואה בה את עצמו ומרגיש נוח מיד. עדן היא דמות שמיימית, נדירה, שהמתחולל בנפשה מתבטא רק בציוריה, רישומי פחם עזים. בועז, השחקן, אביו של אדי, היה ילד צפוני עשיר שהגיע לבית ספרה של עדן בלב העיר דרך תוכנית אינטגרציה כלשהי. הוא יפה כמו אל נורדי, וכבר מופיע בטלוויזיה, בהצגות ופרסומות. עדן מבקשת לצייר אותו, הוא האדם הראשון שלה. כך מתחיל הסיפור, שכולו כאוס, אובדן ודרמת נעורים הכתובה כמעין אגדה, עם פניות אל הקוראים מעבר לגב הדמויות, רמזים מטרימים, ופריטה מעט מוגזמת על מיתרי הרגש.

לפעמים גבירץ שוכחת לכמה שורות או פסקאות שהיא כבר לא סופרת נוער, ושיש קוראים אינטליגנטים המסוגלים ממש להבין דברים בכוחות עצמם.

מאיה, מושא אהבתו של אדי, שיש לה פודקאסט על מוות, שאותו היא מקליטה בארון בחדרה, שם היא מראיינת את עברי, האח האורח מישראל. עוד דמות המוכיחה שלדמיון של גבירץ אין גבולות.

לכל הדברים כולם יש משהו לספר לנו. הרוחות מביאות לנו מילים ממרחקים. העננים ששטים בשמיים נושאים דמעות של מישהו בצידו השני של העולם. ברגע שאתה נפתח לזה, יש רק בעיה אחת: צריך לבחור למי להקשיב.

יורט בסגנון גלאמפינג, אי שם בערבה, שבוע לפחות. התנתקות עכשיו!

כן כן כן ושוב כן. כשתקראו, תסכימו.

השלב הרביעי, דיכאון, שייך לעברי, שמתגייס לצבא כחובש מצטיין ומבלה חופשות במדבר אצל בן. עברי הוא בעל סינסתזיה, בלבול חושי, שרואה צבעים בקולות ציפורי המדבר, ומשחק במשחק המחשב הלהיטי שהמציא אדי, העוקב אחרי אותם חמשת שלבי האבל, וכך מוביל אותנו אל הסיום המתוק. הקבלה, שסוגרת את שלבי האבל, לוקחת אותנו ליסמין בעלת הכוחות הנסתרים. שלושת האחים נפגשים בבית הבוץ שבמדבר, לטקס העלאת נשמתה של עדן, כדי להשלים עם המוות ולחזור לחיים, לכבוד האירוע, גבירץ נכנעת ומתמסרת לקיטש המוחלט, אבל הספר מסתיים בחיוך, הוא עושה טוב, הוא נעים ומנחם. תקווה ואמונה, בהזרקה ישירה.