"וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה בֶּן יְרֹחָם בֶּן אֱלִיהוּא בֶּן תֹּחוּ בֶן צוּף אֶפְרָתִי. וְלוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם אַחַת חַנָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה וַיְהִי לִפְנִנָּה יְלָדִים וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים." כמה כאב ודרמה אצורים בשני המשפטים האלה! התנ"ך בוחר לתת קול בעיקר לחנה היפה והאדוקה ואילו פנינה מקבלת שם תפקיד משני רק כצרתה הוולדנית של חנה. אבל תינוקות הרי לא מגיעים לעולם בחסידות והרבה ילדים פירושם, מן הסתם, הרבה סקס. הספר החושני הזה מתקן עוול היסטורי ונותן לפנינה, אישה חזקה ומורכבת שחוגגת את המיניות שלה, לספר את סיפורה המרתק.

יוכי ברנדס ופיליפה גרגורי.

אל תתנו לזכרונות משיעורי תנ"ך להרתיע אתכם, הספר קריא וסוחף כמו רומן ארוטי, רק עם ערך מוסף.

סצינות הסקס מעולות, וגם הרקע ההיסטורי, הגיאוגרפי, הדתי ואפילו הקולינרי מתוארים בעושר לשוני וחושי שמקים את התנ"ך לתחיה.

הספר הוא מעין ראשומון שכתוב בשני קולות ומרתק לקרוא על אותם הארועים מנקודות מבטן השונות מאוד של חנה.

מי שרוצה לשמור על גיבורי התנ"ך שלו צחים וזכים מחטא - עדיף שלא יקרא.

ארנון הכנעני - המאהב האולטימטיבי.

"איני בושה בחטאיי, הלוא ייתכן שגם לכם בעל או אישה, או אולי אהוב או אהובה שבגדו בכם, בלבם ובמעשיהם, ותהיתם איך להשיב להם כגמולם. ובכל מקרה, בני אדם אנחנו והאם יש אדם שלא חטא במאומה?"

באמבטיה עם ויברטור עמיד למים.

כן. לחוה עציוני־הלוי יש גם ספרים על אבישג, דבורה, ושתי, תמר, והגר שנותנים גם הם קול לפנטזיות ולרגשות הכמוסים ביותר של נשים מכל דור ודור.

מונולוגים מהואגינה - הגרסה התנ"כית.