חורשת האקליפטוס של אבי נעקרה, וממילא הם היו נטע זר באי הדייגים, מול חופי מסצ'וסטס, ממש כמוהו וכמו אשתו הראשונה, אודליה. אבי הוא אחד מגיבורי "דגים גדולים", קובץ הסיפורים הישראליים-אמריקאיים המבריק אך מדכדך של ראובן נמדר, שעורר בשעתו מהומת אלוהים בסוגייה האם ניתן להעניק את פרס ספיר לסופר שכותב בעברית אך אינו מתגורר בישראל. אבי הוא מצליחן ישראלי לשעבר שסוגר כבר שלושה עשורים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. עכשיו, עם אישה אמריקאית צעירה וילד פעוט, הוא נזכר בחורשה המקורית בבית ילדותו במושבה, והאלוזיה לשירה המיתולוגי של נעמי שמר שקופה וברורה. גם שם האקליפטוסים היו נטע זר, והכל מתחבר לתמונה אחת גדולה של ניתוק והחמצה, למרות ההצלחה הכבירה.

היורדות/ דאה הדר

לא קל, בעברית נפלאה.

סיפור הנושא, "דגים גדולים", הוא סיפור עלייתו ונפילתו מריר ועוכר שלווה העוקב אחר האסון האקולוגי שהמיט האדם על הפלנטה בתוך המשברים הכלכליים שמייצרים תאגידי הענק, מחריבי הסביבה. הגיבור הוא ג'ארד, כלכלן יהודי-אמריקאי שנבנה ומתעצם מהמשברים הפיננסיים האלה, צובר עוד ועוד ממון ועוצמה תאגידית כמעין חיית טרף משרדית במלחמת הישרדות אכזרית – עד שהמשבר הגדול של 2008 מכריע ומביס אותו. נישואיו של ג'ארד מתמוטטים והוא נאלץ למכור את בית הנופש באי הדייגים – כן, אותו אחד – שאל חופיו נפלט לווייתן גוסס, המביט בו בעין עכורה. שוב, דימוי שקוף ובוטה, אבל עושה את העבודה.

בלב הספר ניצבת הנובלה המרשימה "אבא" ובה גיורא, עמיתו הכושל של אבי המצליחן, יוצא בערב חג המולד מביתו בפרבר האפרורי ניו ברונסוויק כדי לחפש את בתו מירי, שנעלמה לפני שנתיים, ככל הנראה באשמתו, והרסה את חייו ואת חיי אשתו. גיורא נוסע שעתיים וחצי צפונה, אל תוך סופה משתוללת, כדי למצוא את הבת האהובה מעורטלת במועדון חשפנות מצחין באמצע שום מקום, ומתקשה לשאת את הכאב. זוהי התרסקותו הנוראה ביותר, הסופנית, של החלום הישראלי-אמריקאי הגדול.

כמו בהתרסקות, "דגים גדולים" אכן מדכא עד עפר, באופן העמוק ביותר.

אודליה, אשתו לשעבר של אבי, שעוברת לגור בסמוך לבתם בקולורדו. הצלילות שבה היא מקבלת את בן זוגה לשעבר הפאתטי באבהותו החדשה, יוצרת דמות מופת, מעין זקנת שבט חכמה, שמומלץ לשמוע בקולה.

"היא חשה שהיא חיה בחלום מוזר שלא התפתח אמנם לסיוט אמיתי, אבל היה מטריד מספיק כדי שהיא תרצה להתעורר".

אי הדייגים הקסום. לא סתם קוראים, היינו עוברים לגור שם.

כן. העברית של ראובן נמדר פשוט מהממת. נשמח לקרוא רומן מלא פרי עטו.

הקובץ נחתם בסגירת מעגל עם אבי המצליחן באי הדייגים, עם אשתו האמריקאית ובנו האמריקאי יותר, כל כך שונה ממנו. אבי פותח את אתר "הארץ", מגלה שעכשיו ערב תשעה באב, וגל עצום של זיכרונות ילדות מציף אותו, עם התובנה שלמרות ההצלחה הכבירה, בית הקיץ המפואר והמרצדס השחורה, הוא חי במקום שאינו שלו חיים שאינם שלו, והדבר היחיד שמזריק מעט עניין לקיומו הן השיחות הגנובות עם אשתו לשעבר, היחידה שמבינה. זר לא יבין זאת, וכאן, במקום הזה, כולם זרים.