ביקורת מזוית אחרת
רן בן-נון
אמו הנוטשת של מרצה זוטר בקולג' חוזרת לחייו אחרי 20 שנה והופכת אותם על הראש באופן כואב ומרהיב לחלוטין
תקציר מנהלים
סמואל הוא מרצה לספרות אנגלית באוניברסיטה קטנה הסמוכה לשיקגו. פעם הוא היה הבטחה גדולה: סיפור שכתב הופיע במגזין נחשב והוא סומן כאחד מסופרי העתיד של אמריקה, אבל מאז לא הצליח לכתוב דבר. אמו של סמואל לא הייתה בחייו בעשרים השנים האחרונות ועכשיו היא חוזרת, אחרי שתקפה באבנים איש ימין קיצוני, מושל ויומינג לשעבר ומועמד לנשיאות בהווה. האם עתידה להישלח לכלא ובנה הפרופסור אמור לכתוב לבית המשפט מכתב שיסייע בהגנתה. סמואל כלל אינו מעוניין לעשות זאת, אבל אין לו ברירה. סאגה משפחתית חמוצה שהופכת לסיפור מסע מטורלל.
כמו מה זה
התיקונים/ ג'ונתן פראנזן
קל/כבד?
כבד שמרגיש קל
למה כן?
רומאן אמריקני גדול כמו שצריך.
למה גם כן?
עיסוק נוגע ללב ומהפך קרביים ביחסי אמא-בן.
למה לא?
כי פראנזן, מייקל שייבון וג'ונתן ספרן פוייר עושים את זה טוב יותר.
דמות לקחת
בתאני, מושא התשוקה, עילוי בנגינה בכינור ונערת החלומות.
משפט לקחת
"הגוף שלנו הוא קצה הלהב הדקיק שמפריד בינינו לבין השכחה".
איפה קוראים?
במיטה. מעולפים אחרי בינג' "סטריינג'ר ת'ינגס" בנטפליקס
נחזור לעוד?
בהחלט. מסתמנת כאן תחילתה של קריירה ספרותית מסחררת. תחזיקו אצבעות.
השורה האחרונה
אם חשבתם שדאדי-אישוז אצל בנות הם עסק מסובך, כדאי מאוד שתכירו את המאמי-אישוז של הבנים.