האל (הרולד) אינקנדנזה מנסה להתקבל על מלגת ספורט כטניסאי מצטיין לאוניברסיטת אריזונה. מלווה בדודו התומך, הוא מתיישב במשרד קבלה אפרורי מול שורת פרצופים חשובים, המעלים חשדות כבדים בנוגע לאותנטיות החיבורים שצירף לבקשה: תשעה טקסטים שנראים על פניהם כניתוחים מזהירים של סוגיות פילוסופיות מורכבות. כדי להבין מה קורה כאן צריך לחזור אל האל בן החמש, שבלע בטעות גוש של רפש פטרייתי שמצא במרתף ביתו, חומר שככל הנראה שיבש את תודעתו לנצח נצחים. ואז האל מתמוטט בנמשרד הקבלה האקדמי וברגע הזה, שכולו אימה קיומית טהורה, נפתחת מהתלה אינסופית של דיוויד פוסטר וואלאס המנוח, מענקי הספרות האמריקנית בימינו. בפשטות, ספר משנה חיים.

זן ואמנות אחזקת האופנוע/ רוברט מ. פירסיג

כבד מאוד, קשה מאוד לקריאה.

בהמשך זה הולך ומתפזר אל תוך למעלה מאלף עמודים של כתיבה וירטואוזית בערפילים הזייתיים של ספק זכרונות, ספק דמיונות, ספק אירועים אמיתיים; ספק מותחן ריגול, ספק ספר התבגרות, ספק רומן מד"ב מטורף, ספק הזייה פרנואידית קונספירטיבית גאונית של מוח נדיר. זה וירטואוזי, זה גדול מהחיים, זה בלתי אפשרי לחלוטין ולא ניתן לעזוב את זה. וואלאס מדלג כלהטוטן בין מקומות וזמנים וחוויות משונות, מאתגר עד לקצה את יכולות הקישור של מוחנו הדל ולעתים משאיר אותנו מתוסכלים ואובדי עצות, כמו בחיים. עצם הקריאה במהתלה אינסופית היא הזייה טריפית חד פעמית, מהממת בעוצמתה. והסמים אכן לוקחים חלק נכבד בסיפור – מהגראס הכי בסיסי ועד לכימיקל הכי מהונדס עם סיומת "דרין", יש כאן יקום שלם של הזייה, שהתודעה נפרשת בפניה, קורסת, נכנעת שוב ושוב.

לסיפור נכנסות עוד ועוד דמויות, עוד ועוד פרטים מעובדים למחצה שיוצרים גודש בלתי נסבל. מהתלה אינסופית אינו ספר במובן המקובל, אלא חוויה אימרסיבית טוטאלית של ההכרה, החושים ולעתים גם הגוף. כדי לצלוח אותה בשלום, או לפחות להתחיל במשימה, יש לזנוח את כל מה שהורגלנו אליו כקוראים אינטליגנטים ולהתמסר למסע שונה לגמרי – ליפול בזרועות פתוחות אל תוך הזרם ולצלול לתוכו מבלי לנסות להיאחז בפרטי הפרטים, אלא פשוט לצפות בהם במעין מדיטציית זן אינסופית, ייחודית, קורעת חושים.

זה הספר הכי מאתגר שתקראו בימי חייכם, אפילו אם כבר צלחתם את הפילוסופיה של הגל, למשל. בואו מוכנים.

ארדדי, הגיבור השני של הספר, מתכונן לבינג' אחרון בהחלט של מריחואנה, עישון עד עילפון חושים ממש. רק מה לעשות שהגברת החמודה שהבטיחה לספק לו את הסחורה פשוט ממאנת להגיע. צפו: התחרפנות קולוסאלית בהילוך איטי, שלא ניתן להוריד ממנה את העיניים.

אני מתחיל לראות שהתחושה של הסיוטים הכי נוראים, תחושה שאפשר להרגיש בשינה או בערות, זהה לעצם צורתם של אותם חלומות הכי נוראים: ההבנה התוך-חלומית התהומית שמלכתחילה מה שעומד במהות ובמרכז של אותם סיוטים היה איתך כל הזמן, אפילו בערות, רק שהתעלמת ממנו.

מתחילים במסצ'וסטס הצפונית וגומרים באריזונה הדרומית. אמריקה של מהתלה אינסופית היא יבשת בלתי נודעת שצריך לגלות מחדש.

האם קיימים כתבים של דיוויד פוסטר וואלאס שעדיין לא תורגמו לעברית? אם כן, נשמח לגלות.

ולבסוף, מהתלה אינסופית עצמו הוא שמו של סרט אוונגרדי מסתורי שיצר ג'יימס, אביו של האל, מדען וקולנוען פורץ דרך. תוכנו של הסרט לא ידוע והוא מעולם לא הושלם. תגיד, אתה רציני? ככה זה כשכישרון אינסופי ודמיון אינסופי נפגשים ומתפרעים ללא גבולות. אפשר לדמיין את וואלאס יושב לו אי שם, במקום ללא חלל וללא זמן, מביט על כולנו וצוחק.