ביקורת מזוית אחרת
רן בן-נון
טיילור ג'נקינס ריד יוצרת מיתולוגיה הוליוודית מרגשת
תקציר מנהלים
אוולין הוגו היא כוכבת קולנוע אגדית מהסוג שכבר לא מייצרים: אחת מהסיקסטיז, כשאישה יכלה להיות אייקון יופי, אבל גם להישאר מורכבת וחידתית. לאחר שבתה מתה באופן טראגי מסרטן בגיל 41 בלבד, הוגו מציעה כמה משמלותיה המיתולוגיות למכירה פומבית כדי לסייע במימון המלחמה במחלה, ולשם כך היא נעתרת לראיון נדיר מאוד, ראשון מזה שנים רבות. המערכות בכל מגזיני העולם רוטטות מהתרגשות, כולם משתוקקים לזכות בראיון המיוחל, אבל הוגו בוחרת דווקא בניקול גרנט האפרורית, כתבת זוטרה במגזין נחשב, כבר בת 35 ועדיין מחכה לפריצה הגדולה. למה דווקא היא? הפתרון ב"שבעת הבעלים של אוולין הוגו", ספרה הדרמטי והמהנה של טיילור ג'נקינס ריד.
כמו מה זה
היו זמנים בהוליווד/ קוונטין טרנטינו
קל/כבד?
קליל וסקסי, כמו שטיילור ג'נקינס ריד יודעת.
למה כן?
בעלה הראשון של אוולין היה פועל תאורה פשוט שנועד להוציא אותה מהחור שבו גדלה בהל'ס קיטצ'ן ניו יורק ולהביא אותה להוליווד, שם תהפוך מבת המהגרים אוולין הררה לכוכבת העל אוולין הוגו. בעלה האחרון היה מיליארדר רב עוצמה, מעשירי תבל, שלצידו חייתה את החופש וההגשמה העצמית שלה. בדרך אנו חוזים בהפיכתה לאייקון פמיניסטי, אישה שהכפיפה את העולם הגברי לרצונותיה, שהשתמשה בפטריארכיה כדי להגשים את כל חלומותיה. ריד לא נרתעת מקיטש, אצלה הוא פשוט עוד כלי עבודה. כשאוולין מאוהבת בבעלה השני, השחקן המצליח, זה הכי מתוק עם פרחים מלבלבים וציפורים מצייצות, ואז, כשהוא מכה אותה שוב ושוב ברשעות – כל הרומנטיקה הזו מתפוצצת לנו בפרצוף, החלום הוורוד הופך לסיוט שחור והזיוף ההוליוודי נחשף במלוא כיעורו. הקיטש עדיין קיטשי, אבל יש לו מטרה קדושה.
למה גם כן?
בשנת 59 אוולין פוגשת את האישה שתהיה קרובה אליה יותר מכל, השחקנית סיליה סיינט ג'יימס, שמככבת לצידה בעיבוד ל"נשים קטנות". היא נישאת לרוברט, אחיה של סיליה, שאיתו היא מגדלת את קונור, בתה ממערכת היחסים עם הארי, החבר ההומו הכי טוב שלה. מסובך? "שבעת הבעלים" מספר על ימים שבהם אנשים נאלצו להסתיר את זהותם האמיתית, וכשמגלים איך מוניק הכתבת הצעירה קשורה לכל התסבוכת הזו, הפתרון שובר את הלב באופן העמוק ביותר.
למה לא?
טיילור ג'נקינס ריד לא מאמינה בסאבטקסט - הכל אצלה צעקני, רועש וישר לפרצוף. פמיניזם, ריסוק הפטריארכיה, זכויות הלהט"בים - כולן מטרות חשובות מאין כמותן, אבל כשהן נלעסות עבורנו ומוטחות בנו בהרעשה כבדה, זה קצת מתיש ומפוספס.
דמות לקחת
סיליה כתובה כל כך יפה שבא לבכות: בת השכן הקלאסית, האדמונית מג'ורג'יה, שחייבת להסתיר את זהותה כדי לזכות בתהילה וצריכה לחכות עשרות שנים כדי לממש את אהבתה. לא פעם עולה התחושה שהיא הגיבורה האמיתית של הספר.
משפט לקחת
אנשים חושבים שאינטימיות קשורה לסקס. אבל אינטימיות קשורה לאמת.
איפה קוראים?
הוליווד, שדרות סאנסט, מקומות עם אבק כוכבים.
נחזור לעוד?
בכיף. טיילור ג'נקינס ריד תמיד מספקת גוד טיים משובח.
השורה האחרונה
"שבעת הבעלים של אוולין הוגו" היה יכול להיות קצר בשניים-שלושה בעלים ולהפוך למהודק ומגובש יותר. אבל ממש כמו שעשתה ב"דייזי ג'ונס והסיקס", ריד שוב מצליחה ליצור מיתולוגיית תרבות פופולרית ריאליסטית ומרשימה. המתיקות מצמררת, המסרים הפלקטיים זועקים לשמיים, אבל הנוסחה שלה פשוט עובדת.