על פי הימין, נסיגה מיהודה ושומרון לא רק מסוכנת מבחינה ביטחונית, היא גם מעשה של פשיטת רגל יהודית. על פי השמאל, הנוכחות בשטחים לא רק מסוכנת מבחינה דמוגרפית, היא מהווה גם פשיטת רגל מוסרית. קריסת חלום שלמות הארץ של הימין וקריסת חלום השלום של השמאל היו צריכות להביא להסכמה לאומית רחבה יותר לקראת הסדר שיעזור לישראלים להשתחרר מהרגש הדומיננטי שלהם לתולדותיהם - הפחד, ולפלסטינים מהרגש שאוכל אותם מבפנים ומנע מהם להסכים לכל פשרה עד כה - ההשפלה. אבל במקום להקשיב ולהתקרב המאבק בין שמאל ומימין ובין ערבים ויהודים רק הפך עיקש יותר. הבעיה היא שמכיוון שכולם צודקים כולם גם טועים, וכל מי שחי בין הירדן לים נמצא במלכוד. איך נחלצים ממנו? הספר מציע כמה רעיונות לא רעים בכלל אבל בראש ובראשונה מעודד המשך חשיבה. אחרת.

כמו שום ספר פוליטי אחר.

רעיונות כבדים ומדכאים כתובים בבהירות תאבת חיים.

מיכה גודמן הוא גאון שמאחוריו מאות שעות שיחה בגובה העיניים עם חוקרים, אנשי צבא, מדינאים ואנשי רוח פלסטינים וישראלים, מימין ומשמאל. שלא לדבר על כל הספרים והמאמרים שהוא קרא כדי שאנחנו לא נצטרך להבין לבד מה רצה ז'בוטינסקי (מסתבר שלא מה שלימדו אותנו להניח).

כי אף אחד לא רוצה לגמור בים.

אין למה לא. כולנו צריכים לקרוא את הספר הזה, ושיתורגם לערבית בדחיפות.

מיכה גודמן. הלוואי שאתה וההיגיון השקול והאופטימי שלך תמיד תשבו לי על הכתף ותלחשו לי תובנות פרקטיות מתוקפות מבחינה פילוסופית להתמודדות עם דילמות קיומיות.

"הקריאה של הימין "תנו לצה"ל לנצח" אבסורדית כמו התביעה של השמאל ל"שלום עכשיו" [...] בעולם החדש יש להנמיך את הציפיות ממלחמה ומשלום, ולעבור מפוליטיקה שמנסה לשנות את המציאות לפוליטיקה שמתמזגת איתה."

בערב שבת, בסלון, במקום להתווכח שוב את אותן עמדות פוליטיות לעוסות. אבל ביבי, אתה יכול לקרוא בלשכה.

כן, הספר הבא והמשלים מתבונן בהגות החילונית, בהגות הדתית ובהתנגשות שביניהן.

מוטב תשירו שיר להסדר חלקי, ובלי צעקות בבקשה.