נביאת אמת. כך מכנה תמר וייס גבאי את גיבורת ספרה השלישי "החזאית". היא גדלה בעיירה דרומית קטנה, מוקפת הרים, ששיטפונות אדירים מאיימים עליה מכל עבר. היא עזבה לאקדמיה, ללימודי כדור הארץ, וחזרה כדי לספק לתושבי העיירה, לקהילה שלה, את המידע שהיו זקוקים לו יותר מכל – תחזית מדויקת, ספציפית למקום הזה, חיונית להצלת חיים. החזאית היא נביאה בעירה, אבל כידוע, אף אחד לא אוהב נביאים; אנשים לא רוצים לשמוע בשורות רעות וכך, למרבה האבסורד, המקומיים מגלים עוינות כלפיה כשהתחזית אינה תואמת את ציפיותיהם. צל של ריחוק נוצר בין החזאית לבינם, הופך אותה לאדם בודד, מסוגר ומרוחק. דמות נדירה בספר שמהלך על הקורא קסם מוזר.

הקבוצה/ מיכל בן נפתלי

עברית קלה ונעימה, גם כשהנושא כבד וקודר.

אביה של החזאית הוא מורה לספרות, אמה אלכוהוליסטית בתפקוד נמוך וסבתה מגלה סימני דמנציה הולכים ומעמיקים, שמעלים במוחו של האב מחשבות על החלטות קשות. המורה הוא שריד אחרון, אידיאליסטי, של חיבור לאדמה. כך חינך את בנותיו ועם החזאית זה גם הצליח לו, בינתיים. כשהוא נתקע לשעה קלה במרתף בית אימו המבולבלת, בין צנצנות חמוצים, הוא מהרהר במה שהיה ומה שיהיה, בקשרים שבין בני האדם למקום ובינם לבין עצמם, בשורשים.

הגיבורה השלישית של הסיפור היא הנערה, נכדתו של המורה ואחייניתה של החזאית. אמה של הנערה בחרה לגור רחוק מהעיירה ולא לחזור אליה, אך שלחה למקום את בתה כדי שתהיה קצת פחות אאוטסיידרית ואולי גם תירש מעט דברי חוכמה מסבה ודודתה. הנערה לומדת את "הזקן והים" ומקשיבה לו באוזניות, והסיפור שלה מתכתב עם הקלאסיקה של המינגוויי, כשהיא יוצרת קשר מיוחד עם צבייה עזובה.

זה סיפור מאוד קטן ומאוד משונה, יהיו שיאמרו קטן מדי ומשונה מדי.

הסבתא ההולכת ומאבדת את אחיזתה במציאות, כשהיא משתקפת דרך מבטו הדואג של האב החרד - עוד מעט זה יקרה לכולנו.

"גם אם נשלחו מבטים נסתרים בעקבותיה, הרי הייתה רגילה במבטים. מבטים תמיד היו, גם אם השתנו במרוצת השנים. ואולי לא השתנו אלא רק נדמה לה".

צימר במושב מרוחק בבקעה. תקראו לזה חופשת מדיטציה.

כן. יהיה מעניין לנסות ספר באורך מלא של תמר וייס גבאי. אחרי "החזאית" נשאר טעם של עוד.

אצל גבאי, הטרגדיה מעניקה למוות משמעות. היא מספרת מקורית ויצירתית להפליא, ששותלת את גיבורותיה במגוון סיטואציות משונות, מעניקה להן כוחות נסתרים ומעמתת אותן עם הגורל והבריאה. בבדידותה המזהרת, החזאית היא איקונה פמיניסטית מסוג זר ומוזר, ספק מכשפה בעולם של רוחות מייללות ומים שוצפים. אם לא תקשיבו לה, זה יעלה לכם בדם.