"צומת", שם ספרו החדש והמושלם של ג'ונתן פראנזן, הוא שמה של קבוצת הנוער הכנסייתית בעיירה ניו פרוספקט, אילינוי, בתחילת שנות ה-70. השם לקוח מאלבום בלוז ישן שחיבב הכומר המקומי, ראס הילדברנט, שירד מגדולתו, הביך את עצמו קשות והפסיד בקרב הפופולריות לכומר החדש והמגניב, ריק אמברוז. ראס חושק נואשות בפרנסס, האלמנה טובת המראה שאיתה הוא מחלק מזון לנזקקים בערב חג המולד, כשחייו שלו ושל כל אחד מבני משפחתו ניצבים בפני צומת דרכים. פראנזן חוזר אל היחידה המשפחתית האטומית שהקנתה לו תהילת עולם בספר המונומנטלי "התיקונים". אבל בעוד שיצירת המופת ההיא עסקה בכוחות הכבידה הניוטוניים שקרובים מדרגה ראשונה מפעילים זה על זה – "צומת" הוא קפיצה קוואנטית שבה הכומר ובני ביתו פועלים כחורים שחורים, השואבים ונשאבים הדדית וסימולטנית אל האבדון.

כל המשפחות המאושרות/ אן פאצ'ט

מאוזן ומדויק למופת.

פרי, בנו האמצעי של ראס, הוא גאון מסטול מגראס וכדורי הרגעה שמוחו מעופף תדיר לשאלות של גוף ונפש, גורל ובחירה חופשית. הוא אח טוב שמוכן לותר על חלק ממאגר הסמים הקלים שלו למען מתנת חג מולד טובה לאחיו הקטן, ג'דסון, אבל כניסתה של אחותו הגדולה, בקי, לקבוצת הנוער "צומת" מכניסה את פרי לצלילה ספיראלית שבסופה זהותו עלולה להתקבע סביב עיסוקו העיקרי - סוחר סמים. בקי מאפילה על אחיה ביופייה המסמא ובזוהרה הבלונדיני המושלם, אבל לא רק. היא יכלה להיות מלכת כיתה שטחית וסטנדרטית, אבל היא הרבה יותר מזה; בקי קוראת אנשים כספר פתוח, יש לה מנעד עצום ונדיר של רגישויות. הצומת הגורלי שלה: דודתה המנוחה הורישה לה סכום כסף משמעותי, אך רק אם תשתמש בו למטרה אחת בלבד - מסע נעורים משנה חיים לאירופה הקלאסית.

ואם פרי הוא הגלקסיה האפלה בבית הילדברנט ובקי היא השמש שבמרכז, אחיהם הבכור קאל הוא פלנטה של טוב לב ונתינה. אמונתו של קאל רוויה בהתפעלות אמיתית מהבריאה שסביבו, אוזנו קשבת לכל מי שיבקש בעצתו - האח המושלם. הוא כזה צדיק, שכעת הוא מחליט לפרוש מלימודיו בקולג', לנטוש את חברתו המשגעת ואוי ואבוי - להתגייס למלחמה בווייטנאם.

632 עמודים. תהיו חזקים.

מריון, האמא, הבטיחה לעצמה שתוריד 20 קילו עד לכריסמס וכמובן נכשלה טוטאלית - רק הבוקר, לפני הפגישה עם הפסיכולוגית הסנובית שלה, תקעה שש עוגיות סוכר. מריון מרגישה שהיא הולכת ומאבדת את בעלה לאלמנה צעירה כלשהי והדיכאון הקליני שהיא מסתירה מאז שנות ה-20 שלה (ושהורישה גם לבנה פרי) שב להרים את ראשו המכוער. הסוד הזה, שהאם מסתירה, הוא סיפור מהמם בעוצמתו, דרמטי להדהים, שמביא את יכולותיו האינסופיות של פראנזן לשיא בלתי נשכח.

"היא יכלה לראות בבירור את קווי המתאר של האובססיה שלה אליו. יהיה נבון לתלוש אותה מגולגלתה, אך האובייקט גדל יותר מדי וכדי להסירו יהיה צורך לפתוח את ראשה. למרות גודלה המחליא, היא גם הייתה יפה מדי בעיניה".

אילינוי הכפרית. בטח נחמד שם.

חברות וחברים, זה ג'ונתן פראנזן. אין מצב שלא חוזרים לעוד.

הרעיון של "צומת" כל כך פשוט וכל כך גאוני; הוא מאפשר לפראנזן לעסוק בשאלות העמוקות ביותר של האמונה, הייעוד והגאולה האישית, וגם להזריק אותן אל תוך כל הנושאים הגדולים של סוף הסיקסטיז ותחילת הסבנטיז - רוקנרול, סמים קלים וכבדים, תרבות הנגד, מלחמת וייטנאם, פוליטיקה וחברה, סוציאליזם ואימפריאליזם. התוצאה היא סאגה אפית ורחבת יריעה שהיא מסע אינסופי בין תודעה לרגש, בין גבורה לעליבות, בין התעלות להתרסקות. יצירת מופת של פעם בדור, גדולה יותר מ"התיקונים" בפרט ומהחיים בכלל.