סופר כושל שהוא גם מפסידן בנשמתו, חרמן בגופו, חובב סרטים מצוירים בתחביבו וגבר שמייצג כל קורא סביר בכל דרך אחרת, מקבל על עצמו משימה בלשית: לאתר סופר אלמוני וטוב ממנו, ששלח למו"ל שלו כתב יד מדהים, רב-מכר בטוח, אבל אין דרך ליצור איתו קשר. הרפתקאת החיפוש הופכת במהירות למסע קומי, אבסורדי, קדחתני ומענג.

אוהו. כמו ג'וזף הלר פוגש את קאמי, או אולי דגלאס אדאמס פוגש את היצאנית הטובה בעולם. בכל מקרה, זה אכן, כפי שנכתב על כריכתו האחורית של הספר, כמו כוס לימונדה קפואה בעיצומו של יום שרבי. וזה בעיקר כמו התוודעות לסופר דרום אמריקאי מסעיר שכותב כמו שלא נהוג.

קליל אבל אינטליגנטי, ועושה כבוד לקורא יודע-ספר כמו גם להדיוט שנפל על הספר בטעות. בכל מקרה, בכמה עשרות עמודים קטנים (בפורמט של הוצאת "תשע נשמות"), מדובר בקריאה מושלמת לטיסה קצרה.

כי כל פיתול עלילתי אצל לבררו הוא פתח לאינספור אפשרויות, רגעים קומיים בלתי צפויים ואבחנות אנושיות שנעות בין העמוק לאבסורדי. וכי במרכז הספר התאהבות נואשת בפרוצה מדהימה, מישהי שמביסה מייד את הפסיכולוג של הגיבור בכל הקשור לטיפול בו. "הפסיכולוג שלי לא היה מצליח לעשות זאת בעשר שנים, מה עוד שהמפגשים עם חואנה היו חסכוניים יותר וארכו עשר דקות יותר".

כי בין אבסורד לקומדיה פרועה, לבררו מתאר מציאות דרום אמריקאית מוזנחת, ייצרית ונואשת, המתרחשת בערים עם שמות כמו מחסוריאס, טרגדיאס ואסוניאס – שאפשר להשליך מהן לא מעט גם על הקיום בפריפריה הישראלית. ועדיין, גיבורנו לא מתייאש לרגע; הוא מיואש מלכתחילה.

כי זה נגמר מהר. כי זה לא ספר "חשוב" ופראנזן הרי מחכה בתור. כי אין כאן יותר מסיפור קטנטן על שום דבר כמעט. למרות שכל אלה יכולים לשמש גם סיבות טובות ללמה כן.

טרונקוסו, חבר הילדות השנוא של הגיבור שהפך למשווק אלפחורס ומופיע שוב בחייו, והגיבור חושד בו כי הוא משתמש בשירותיה של הפרוצה שבה התאהב. "הייתי מוכרח לרצוח אותו, או לפחות לנקב את הצמיגים של המסחרית שלו. להשתין על האלפחורס שלו. לשחוק את כבל הבלמים שלו".

"החוויה עם חואנה היתה חוויה טיפולית ראויה לציון, שאף עלתה בהרבה על זו שקדמה לה ב-24 שעות. חואנה התעלתה על עצמה וביצעה את אמנותה בשליטה אמיתית, קשובה לקצבים ולדקויות, להצעות ולתגובות. תערובת של היצ'קוק, דביוסי, ג'ויס וולסקס, וכל זה בזמן שיא: שלושים וחמש דקות".

הכי טוב בנסיעה, טיסה או הפלגה. אבל אפשר גם בשני ערבים רצופים לפני השינה. זה יחזיק.

בשמחה. לבררו יצא בעבר בעברית, אבל נחל כישלון בלתי מוצדק. מדובר בתגלית שכל אמריקה הלטינית כבר חוגגת.

רומנטיקה, יצרים, צחוקים וכיף.