ביקורת מזוית אחרת
רן בן-נון
ספר חביב ומהנה שעשוי מחומרים מופלאים
תקציר מנהלים
החומרים שמהם נוצרות אגדות רוקנרול - 'דייזי ג'ונס והסיקס', ספרה של טיילור ג'נקינס ריד, הוא בדיוק זה. קודם כל, הוא מתרחש בתקופה שבה נוצרה המוזיקה הטובה ביותר בהיסטוריה, סוף הסיקסטיז עד סוף הסבנטיז. בנוסף, זה קורה במקום שבו מיתוסים נבראים – אל-איי, קליפורניה החולמת. הוסיפו את הגיבורים הנכונים והקסם כבר יתרחש מעצמו. דייזי היא סינגר סונגרייטרית מופלאה מלידה, שיכולה להיות קרול קינג החדשה, אבל אנשי חברת התקליטים שלה מנסים עצב ממנה בובת ברבי משעממת. העלילה עוקבת אחר מסלול השחרור שלה מכבלי השעמום הבנאלי והפיכתה לאלילת רוק נדירה, עם מעט עזרה מחברים, ידידים ומאהבים.
כמו מה זה
חד צדדי/ ג'וליה וולף
קל/כבד?
קליל, כיפי - ובעיקר קצבי ונותן בראש!
למה כן?
דייזי ג'ונס היא בתם המדהימה של דוגמנית צרפתייה ואמן אמריקאי שלא ממש מתייחסים אליה, כך שכבר כטינאייג'רית היא מתחילה להסתובב מאחורי הקלעים של המועדונים האופנתיים. היא לומדת בדרך המהירה והכואבת שגברים רוצים ממנה רק דבר אחד, ומחליטה: אני לא אהיה המוזה של מישהו, אני אהיה המישהו. וכך מתחילה האגדה.
למה גם כן?
הסיקס, לעומת זאת, הם להקה שהקימו האחים בילי וגרהם דאן, והם עושים את הדרך הארוכה והמוכרת מהופעה בחתונות ואירועים כמתבגרים, ואז ממועדונים וברים קטנים למועדונים גדולים יותר, ועד לחוזה בחברת תקליטים, הקלטת אלבום ראשון וסיבוב הופעות. חיים את החלום. הם לא סתם עוד להקה, כמו שדייזי היא לא סתם עוד זמרת, והמפגש ביניהם הוא רגע של התגלות אלוהית, מפץ גדול מוזיקלי שאחריו מה שהיה הוא כבר לא מה שיהיה. אירוע משנה משחק.
למה לא?
הסיפור מסופר כסדרה של ראיונות קצרים עם חברי הלהקה והדמויות הסובבות אותה ולפעמים זה קצת מציק, במיוחד בקטעים המקצועיים מדי, המכונים בעגה הברנז'אית "שיחות בס-תופים". המרחק בין אגדת רוק לקלישאת רוק הוא מילימטרים ספורים בלבד, ולפעמים ריד עוברת אותו, בעיקר בקטעי הסקס והסמים השגרתיים בסיבובי ההופעות.
דמות לקחת
קארן, קלידנית הלהקה. היא אולי לא יפהפייה זוהרת כמו דייזי, אבל היא טאף קוקי נהדרת, מוכשרת להחריד, ששורדת כמו גדולה בתוך עולם שוביניסטי מדכא. אלופת רוקנרול אמיתית.
משפט לקחת
"מי שמגיע לגילי ומסתכל אחורה ואין לו כמה תהיות על ההחלטות שהוא קיבל בחיים – טוב, זה אומר שאין לו דמיון".
איפה קוראים?
הכי קרוב לדאון טאון איל-איי, איפה שהמועדונים הם הכי שווים.
נחזור לעוד?
אפשרי. בסיום הקריאה נותרת התחושה שריד מסוגלת להרבה יותר מזה.
השורה האחרונה
בסופו של דבר, כל הסקס והסמים הם שטויות חולפות עוברות ואנו נשארים עם הדבר הטהור, הגולמי – המוזיקה עצמה: להקה מעולה, זמרת שמיימית, מתח מיני סותם עורקים בינה לבין הסולן החתיך ושורה של דואטים שחורכים את כל הבמות והמצעדים, עד כלות. זהו. זה כל מה שצריך.