טובי פליישמן הוא הוא רופא ניו יורקי גרוש טרי, עם אקסית זועמת ושני ילדים, בני 9 ו-11. אחרי 14 שנות נישואין, בתחילת שנות ה-40, לראשונה בחייו הוא מרגיש מה זה להיות נחשק. פעם הגובה שלו, 1.65 מ' בקושי, היה הטרן-אוף האולטימטיבי, אף אחת לא רצתה אותו מלבד אשתו לשעבר, אבל עכשיו זה עידן חדש, עולם של גרושות באמצע החיים מתפוצצות מתשוקה, מפגיזות אותו בתמונות תקריב של אבריהן האינטימיים ורוצות ממנו רק דבר אחד – סקס. לא ייאמן.

האלטרואיסטים/ אנדרו רידקר

קליל בעיקרון, עם קטעים מאוד רציניים ששתולים במקומות הנכונים.

העולם שמתארת טאפי ברודסר־אקנר בספר הוא מעט מוגזם, אך מסופר באופן כה יצירתי, סרקסטי, גאוני ומלא אנושיות וחמלה, שלאיש לא אכפת אם הוא קצת דמיוני, אנחנו רק רוצים עוד ועוד מהרוטב הסמיך והדביק הזה. ניו יורק היא אי של אנשים שעולים על גדותיהם מהורמונים ולהט, ומרגע שטובי מציין באפליקציית ההיכרויות שהוא מעונין בנשים בגילאי 35-50 – האינבוקס שלו קורסת תחת גל ההצעות המפורשות, רק תבחר. גם הן, כמוהו, מגיחות לעולם משנים ארוכות של שגרת נישואין, והן חופשיות, רוצות ואפילו יותר מזה – משתוקקות.

אבל "פליישמן בצרות" הוא לא ספר על סקס, אפילו לא על גירושין, אלא אחת התמונות המקיפות, המרשימות והמעמיקות שראינו בשנים האחרונות של אמצע החיים – דווקא הנושא שנדמה לפעמים כאילו כולן עוסקים בו.

טובי קצת טוב מדי, כרופא וכאבא, חסרים בו עוד צדדים אפלים, ולפעמים, יש להודות, הוא גם קצת חופר.

המספרת היא אפשטיין, הידידה הכי טובה של פליישמן משנות הנעורים, שכעת הוא מחדש איתה את הקשר כחלש מהטיפול השיקומי הנחוץ לתחילת חייו החדשים. למה הם רק ידידים? כי היא גבוהה ממנו וגמלונית, ותמיד הייתה טיפה מאוהבת בחבר השלישי שלהם, סת' החתיך והמושלם. הזווית המיוחדת שלה מעניקה לסיפור שלל ממדים חדשים של תובנה, פרספקטיבה והומור דקיק, משוכלל להדהים.

"היא בחורה אמיתית, הוא חשב שוב ושוב, ולא במובן הסקסיסטי, לא, אלא במובן של פינוקיו".

ניו יורק, ניו יורק, איזו עיר נהדרת.

בוודאות. אם זו רק ההתחלה של ברודסר-אקנר, אין ספק שעוד נקרא ממנה דברים גדולים.

ממש כמו פורטנוי הקלאסי של פילים רות, גם פליישמן של ברוסדר-אקנר הוא קונסטרוקציה שלמה של תסביכי מיניות ויהדות (חלק ניכר מהזיכרונות בספר אפילו מתרחש בארץ הקודש), אבל כשהאקסית שלו, רייצ'ל, נעלמת מהסדרי הראייה, העלילה המתוחכמת מלכתחילה מקבלת עוד טוויסט אכזרי ומתעלה לגבהים של טירוף ורוע, לצד עננים כבדים של חמלה ורגישות. תצחקו אתו, תבכו קצת, והעיקר – תישארו יחד. האופציה האחרת גרועה הרבה יותר.