ביקורת מזוית אחרת
שילה נעמן
הגיבורה חדת הלשון מרב המכר "בעלי לא בבית" חוזרת כדי לצחוק על מלחמות ישראל ועל האופן בו הן מוציאות אותנו מדעתנו. אם זה לא היה עצוב זה היה אפילו יותר מצחיק, אבל איזה נשק כבר יש לנו נגד היאוש הבטחוני מלבד הומור בריא וכיפת ברזל מדייקת?
תקציר מנהלים
בן זוגה של הגיבורה בגד בה עם האקסית המיתולוגית שלו, אבל כרגע יש לה טרדות גדולות מלב שבור. בנה השריונר עומד להיכנס לעזה לקראת המבצע הקייצי התורן ובעלה לשעבר, עמנואל, התנחל אצלה בסלון עם שק חרדותיו. השניים מתאחדים למען בנם עומר ומטכסים עצה כיצד להחזירו הביתה בחתיכה אחת. התוכנית: לביים לעמנואל התקף לב שיאלץ את הצבא לשחרר את עומר לביקור חולים אצל אביו הגוסס. הצבא מורה להורים ההיסטריים לפנות לקצין העיר שדרות, אז השניים יורדים אל הדרום המופגז בחברת אמה של הגיבורה שיחד עם חבריה הקשישים מהלהקה הצבאית והזמרת המזרחית העולה לילי מתוק יוצאים לעשות לשמח למילואימניקים חרמנים ועוברים הרפתקאות שונות בין קסאמים ואזעקות.
כמו מה זה
מלכוד 22 של ג'וזף הלר פוגש את שירת הסירנה של עירית לינור.
קל/כבד?
קליל כנוצה, אך הגיגיה של הגיבורה על זוגיות, מלחמה והורות חדים כתער ומצליחים לשקף היטב את המציאות המטורפת בה אנו חיים.
למה כן?
כי מעולם לא כתבו בישראל ספר כזה מצחיק שמנתח את האבסורד הבטחוני שלנו בהומור סאטירי והמון אמפתיה.
למה גם כן?
כי שירי הלהקות הצבאיות מלווים את העלילה כפסקול מבדר, מגוחך וקרנבלי.
למה לא?
חלק מההומור נוגע בגרוטסקי, במיוחד בכל הנוגע לקשישים המזמרים.
דמות לקחת
לילי מתוק, הזמרת המזרחית שבין השירים הרומנטיים קוראת לחיילים לרצוח את אויבינו ללא רחמים.
משפט לקחת
"בכל אזעקה שורפים 70 קלוריות."
איפה קוראים?
מול כתבות חדשות מדכאות על עזה.
נחזור לעוד?
ברור! מירב הלפרין, תתחילי בבקשה לעבוד על הספר הבא.
השורה האחרונה
רומן צ'יק ליט חמוד, פטריוטי במידה ומלא בציניות בריאה. מומלץ במיוחד כמתנה להורי חיילים.