גוסטבו סאנצ'ס הוא מנהל המכירות הטוב בעלם, או לפחות במכסיקו סיטי, או לפחות בעיני רוחו. הוא נמצא במקצוע כדי להשיג לעצמו סט חדש של שיניים, כי אלו שיש לו מכוערות להפליא. ועוד משהו – גוסטבו הוא שקרן פתולוגי שלא ניתן להאמין לאף מילה שלו. הגיבור של ולריה לואיסלי המקסיקנית, הוא מספר עממי, צבעוני ומקסים לגמרי. עם זאת, בגלל מראהו הלא אטרקטיבי, גוסטבו הוא טיפוס לא מתבלט במיוחד, שחולף רוב הזמן בשולי החיים ולא ממש נועד לגדולות, אבל אחרי שלל פיתולים והתנסויות משעשעות, שמובילות אותו ממחוז נידח לעיר הבירה כשהוא כבר נשוי ואבא – גיבורנו מגלה את ייעודו. גוסטבו מסוגל למכור כל דבר, ממכוניות אמריקניות קלאסיות ועד תחפושות המין של הוריה של לואיסלי עצמה במעין בדיחה פנימית פרוורטית. הוא עושה זאת בכל מקום בעולם וקונה לעצמו הון עצום ושם מכובד. תהילתו מתעצמת עוד יותר כשהוא בוחר להשקיע את ממונו דווקא בעיירה שבה נולד, כשהוא מקים בה בית מכירות ומחסן ענק, שגשר נישא עתיד לחבר ביניהם.

האלמנות של ימי חמישי / קלאודיה פיניירו

בעיקר תובעני: האם נבין את התחכום שלה או שהוא יעבור לנו מעל הראש? האם היינו מספיק מרוכזים? כמה קיבלנו במבחן לואיסלי?

גוסטבו נתקל בפריט החלומות שתמיד ביקש לעצמו – שיניה של מרילין מונרו, שבעזרת מומחה מעיר הבירה מושתלות בפיו ומסדרות לו את החיוך היפה ביקום. אבל מה עם שיניו שלו עצמו? אלו נמכרות לכל המרבה במחיר באמצעות מה שנקרא אצלו "השיטה ההיפרבולית", כלומר שקרים מוחלטים. השן הראשונה, למשל, מוצגת כשייכת לאפלטון בכבודו ובעצמו, ואילו השנייה נשרה מפיו של לא פחות מאשר אוגוסטינוס הקדוש.

בעקבות הצלחתו הכבירה גיבורנו נופל בחטא הגאווה ומציע את עצמו למכירה. מי שקונה אותו הוא בנו, סידהרתא (כן, כמו הבודהה), שבא לסגור עם אבין חשבון ארוך וקשה, אחרי שזנח את אמו והסתפק בשליחת צ'ק צנוע מידי פעם. מגיע לו כל מה שיחטוף עכשיו, אבל בכל זאת אנו קצת מרחמים עליו.

לפעמים כל זה מרגיש קצת מתאמץ ומתחכם מדי, כמו התלמיד הכי חכם בכיתה שמציק למורה ולא משחרר.

גוסטבו הוא פטפטן בלתי נסבל ושוביניסט קיצוני על גבול המיזוגני, אבל ממש בקצה, בפינה הכי צפונית של הלב, הוא מצליח למצוא אצל הקורא נקודה חמה קטנה – בעיקר בזכות שכלו המזהיר.

"במקום שבו מופיעה בפנינו שרשרת של אירועים, רואה הוא קטסטרופה אחת ויחידה, העורמת בלי הרף גלי חורבות אלו על אלו".

חופשת אביב בקאבו סן לוקאס, עם הרבה אלכוהול ומסיבות שחיתות.

לואיסלי מציגה שילוב בלתי אפשרי של פולקלור עסיסי, מוח חריף וציניות מרושעת, שהקנו לה מועמדות לפרס הבוקר ב-2019 (על ספר אחר). נמשיך לעקוב אחריה באדיקות.

"הסיפור של השיניים שלי", שנכתב במסגרת מיזם לקירוב הספרות היפה לאנשי הצווארון הכחול, הוא תרגיל אינטלקטואלי מבריק לפרקים ולא ברור לעתים, שבו משלבת לואיסלי ברוב השראה פילוסופיה, בלשנות, סמיוטיקה וספרות לערבוביה דחוסה ומהבילה של הגות משועשעת. המסקנה היחידה שעולה מהטקסט המורכב הזה היא שלא משנה מה תעבור בחייך ואילו תהפוכות תשרוד, כל עוד יהיה לך בסוף סיפור טוב, כי בעזרתו תוכל למכור כל דבר בעולם – ובעיקר את עצמך.