יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: אלכסנדר שרבקוב
שואף לנגן עם בוב דילן, מסרב בתוקף להשתתף בריאליטי, מעדיף את האי מנהטן על פני אי בודד ומאזין למוזיקה כדי להשתחרר ממחסום כתיבה. אמנון יובל ("הדרך לוורנאסי") עונה לשאלון האישי
"זכרון דברים" מאת יעקב שבתאי.
זה עדיין לא קרה לי.
סליחה על הקלישאה אבל אקח את התנ"ך. גם משום שעד היום לא קראתי בו מספיק וגם בגלל ריבוי הסיפורים, הצמצום והמקום שנותר לפרשנויות – כל אלה יעבירו לי את הזמן עד שמישהו ימצא אותי.
אני מעדיף בית קפה באמצע פאריז או מנהטן מאשר אי בודד, אבל אם כבר - במזרח כבר הייתי כמה פעמים, אז נלך על הקאריביים.
לצאת להליכה קצרה ולחזור, ללכת לשמוע איזה שיר. בכל מקרה – לעזוב, להתרחק קצת, ולחזור. מה לא – להמשיך לשבת מול המחשב בתקווה שמשהו יבוא.
זאת שאלה טריקית. עקרונית אני מעדיף מחיר שווה לכל נפש, אבל במבנה הנוכחי של השוק, ולאור מצבן הקשה של הוצאות הספרים ושל כל העושים במלאכה, אין מנוס מלגבות סכום שיביא לפחות להכנסה סבירה.
מקווה שיתחתן עם בת זוג עשירה.
כתיבה.
אשן על זה לילה ואחזיר תשובה.
כל שעה מביאה את קסמיה. המיקום כנ"ל, אבל למדתי שאני צריך שקט. מקומות ציבוריים כמו בתי קפה לא מאפשרים לי ליצור, אולי רק לערוך ולעבור על דברים שכבר נכתבו.
הישרדות לא – אין לי חשק לאינטריגות ופוליטיקות. אוותר גם על פוקס, למרות ששם לפחות לא צריך להוריד חולצה.
בהנחה שהוא יתבצע על ידי אנשים מוכשרים – זורם.
נשים בצד את הז'אנר של המבקר-המתערב – הורג את היטלר בעריסה ודומיו. כמבקר, כמה שקוסם לי לראות דמויות תנ"כיות ומאורעות היסטוריים – ממעמד הר סיני ועד וודסטוק או כ"ט בנובמבר נניח – אני חושב שבסופו של דבר הייתי בוחר בסתם יום רגיל בשכונת רמות, בירושלים של שנות ה-80, וחווה מחדש יום ברחובות ילדותי.
מעדיף מתים – יש הרבה מאוד שהייתי רוצה לפגוש. חי? אולי הדלאי לאמה. או בוב דילן, בתנאי שזה כולל ניגון משותף.
אני לא אוהב דירוגים באמנות. אני יכול לומר שיוסיין בולט הוא האדם המהיר בעולם בריצות קצרות.
אני לא בר סמכא שיודע בוודאות על מה עדיין לא כתבו, אם בכלל.
אופוריה וחרדה בקאריביים (נשמע כמו שם של סרט).
קולנוע או פילוסופיה.
זוכר לילה אחד שבו ישבתי שעתיים ללא הפסק. כמובן שהיו פרקי זמן ארוכים יותר, אבל זוכר אותו בגלל האיכות.
משתדל לרוץ או לשחות מדי פעם.
אין לי מספיק זמן, אז משתדל לא לבזבז את המעט שיש לי. חוץ מזה, מכל ספר אפשר להפיק משהו. אם כבר, אז אני "מבזבז" אותו על סדרות שכבר ראיתי – מדי פעם צופה בפרק של סיינפלד או של הסופרנוס.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה