יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: Kevin Nixon
חושב שספרים צריכים להיות מחולקים בחינם, אוהב לכתוב סצנות סקס, מדוכדך כשיוצא לו ספר חדש – ומתכבד להיות הראשון שהשיב לשאלת האי הבודד מניסיון! לביא תדהר ("איש שוכב וחולם") עונה לשאלון האישי
"כפור" של שמעון אדף השפיע עלי מאוד. ספר מדהים. שמעון ואני גרנו קרוב ביפו לתקופה והיינו נפגשים כל שבוע – בסוף גם פרסמנו ספר עיון ביחד, שיצא בינתיים רק באנגלית.
היו כמה. לרוב אני נוטה לסיים אותם בכל זאת ואז לעזוב אותם. לא כל דבר שנכתב צריך גם להתפרסם. אני משער שלהרבה סופרים יושבים כל מיני כתבי יד עזובים על המחשב.
זאת שאלה שאני יכול למעשה לענות עליה – גרתי באי בודד באוקיינוס השקט שנה. מסתבר שהתשובה לא ממש מרגשת – זה פחות או יותר מה שאפשר למצוא בחנות יד שניה הקרובה לפני הטיסה הסופית. במקרה שלי זה היה אסופה של שלושה ספרי המינגווי ושני עותקים ישנים של מגזין המדע בדיוני של אייזק אסימוב. זאת גם בעיה לקרוא כשהתאורה היחידה היא נרות.
אז זהו, שלא ממש חולם! ירדתי 15 קילו כשגרתי שם ושלוש שנים אחר כך עוד הייתי אסיר תודה כל פעם שהייתה לי מקלחת חמה. האי הוא ונואה לאבה בונואטו, בקבוצת הבאנקס ליד איי המלך שלמה. יש שם הר געש והכל. אם יוצא לכם לבקר, תשאלו עלי.
אם אני תקוע זה פשוט אומר שהגעתי למקום שאני צריך להפסיק ולחשוב עליו. זה מתסכל, כי זה כמה ימים שמרגישים כאילו שאתה לא עושה כלום, אבל בעצם אתה כן. פחות או יותר השלמתי עם התהליך הזה עכשיו.
הייתי מעדיף שהם יהיו בחינם, אבל זה לא עובד ככה.
לא חושב שזה מקומי להביע דעה. התפקיד של הורה זה לתמוך בילדים, לא להגיד להם מה להיות.
סנדוויץ' ו-500 מילה.
למה לבחור כשאפשר לשלב? אחד הדברים שהכי נהנתי מהם היה לכתוב את סצנות המין הבוטות באיש שוכב וחולם – הן מאוד הצחיקו אותי.
על הספה בלילה. את "איש שוכב וחולם" כתבתי בין 12 ל-3 בבוקר.
אני לא לגמרי בטוח מה אלו, אבל למה לא.
האמת היא שאחד הפרוייקטים שאני הכי רוצה להקים מתישהו זאת גרסת מחזמר לספרי "אוסמה". עובדים על זה.
אני לא ממש מאמין בלהביט אחורה, אז יכול מאוד להיות שאוותר.
בדרך כלל אנשים נהפכים לסופרים כי הם לא רוצים לפגוש אף אחד.
פיזית? לא יודע. צריך לעשות איזה סקר באמת. יש כמה סופרים מאוד גבוהים שאני מכיר.
זה מין דכדוך כזה, בעיקר. זה מין תאריך שרירותי. אני נוטה לחגוג יותר כשהמקדמה מגיעה.
תאמינו או לא זה מקצוע, אבל זה עוזר שאני כותב בעיקר באנגלית. גם אני מופתע שאני מתפרנס מזה.
זה יותר לשבת שעות ולבהות בחלון - ואז חצי שעה של כתיבה.
חושב על זה, בעיקר.
לא חושב שיש באמת דבר כזה, בזבוז זמן.
לא ממש, אבל תודה ששאלתם.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה