יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
היא אוהבת ללכת, לוקחת הפסקה מכתיבה כל 20 דקות בערך, מרשה לפייסבוק לבזבז לה את הזמן ומפתחת מיני סימפטומים מעצבנים כשיוצא לה ספר חדש. מעין בן הגיא ("ווקמן") עונה לשאלון האישי
פייסבוק הדיחה, בהליכה, את כל מבזבזי הזמן הישנים והטובים.
אלוהים, יש כל כך הרבה למה תמיד צריך לבחור אחד?
קרה לי בדיוק עכשיו. אבל תמיד חוזרת אליהם לעוד סיבוב.
לאי בודד אקח מישהו שיספר לי סיפורים.
בים התיכון. ליד כרתים.
ללכת להתקלח. לעומת זאת, כל מיני רעיונות גאוניים שצצים בלילה מתגלים בבוקר כטיפשיים.
50 שקל.
אומרת לה שזה על אחריותה ושלא תבוא אחר כך לבכות.
על שתיהן, כמו בפרסומת לביטוח: גם וגם!
בבקרים, בפינת העבודה בבית, הפנים לחלון ומאחורי מכונת הכביסה.
זורמת.
ברור. הכי משמח שיש!
לירושלים, סביב אפס לספירה. מלא אקשן שמשפיע עד היום.
לילי אלן. זמרת הפופ האהובה עלי.
לא יודעת. את הסופרים הגדולים שבדרך כלל מזכירים בשלב הזה אני ממש לא אוהבת.
זה כמו לשאול אם יש בעולם מקום שאף אחד לא היה בו. אין. אבל העולם (ואנחנו) משתנים כל הזמן וכבר דורות שאנחנו אובססיביים לגבי תיעוד וחיפוש משמעות. אז הכל בסדר, החידוש וגם הכתיבה, כנראה אתנו לנצח.
גם באופוריה וגם בחרדה, ויש עוד כמה סימפטומים די מנג'סים.
אם יש לך מורה טוב וסבלני אשמח ללמוד על שוק ההון ואיך עושים כסף בלי לעבוד כל הזמן.
קשה לי לכתוב בלי הפסקות, כל 20 דקות בערך. סיגריות עזרו משמעותית בעניין הזה והנייד החמיר מאד את המצב.
הולכת ברגל, לא מהר אבל רחוק.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
