יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: דוקטור אברהם באר
חיים באר נולד בירושלים בשנת 1945. עם סיום שירותו הצבאי ברבנות הצבאית התחיל לעבוד תחילה כמגיה ואחר כך כעורך בהוצאת הספרים ''עם עובד'', בה יוצאים לאור כל ספריו. חיים באר מכהן כפרופסור בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
לצערי, אינני יכול להיפנות ולשבת אל השולחן, אבל עלילתו של ספר חדש הולכת ונרקמת בראשי ואני הוגה בגיבורים שלי בכל שעה פנויה, בשוכבי ובקומי ובלכתי בדרך. מקווה שבקיץ יונח לי ואוכל להתמכר אליו.
אני מפעיל מודיעין מסוגים שונים על הגיבורים ומעשיהם, אבל כמו בחיים אני תמיד מוצא את עצמי מופתע. נזהר מקונספציות ומהנחות מראש.
מתוך דברי למעלה מובן שאני חי על פתקים ועל פנקסי רשימות. הכל נרשם. הפנקס פתוח והיד רושמת.
אני קורא רק טקסטים שעשויים לסייע בידי ולעולם לא ספרי פרוזה חדשים.
יש לי עד עתה עורך אחד שליווה את כתיבתי מראשיתה . אברהם יבין החכם והישר שהוא לדעתי ולדעת הכל רב אמן מדרגה ראשונה. בספר האחרון עבדתי עם גדעון טיקוצקי שחולל פלאים במלאכת העריכה של רשימותי המפוזרות. לפי שעה יצא "מזכרונותיה של תולעת ספרים" ובעבודה נמצאים שני ספרים נוספים. גם אתו נוצרו קשרי עבודה וידידות אמיצים והדוקים. אין ספק שאני בר מזל ביחס לעורכי.
קוראי הראשונים הם בתיה אשתי, ילדי- רוני בתי ובני אברהם וצביקה וחבורה קטנה של אנשים ונשים יקרים שקוראים ומעירים את הערותיהם ביושר לב ועל כך אני אסיר תודה להם. כמובן שאני מקשיב לכל הערה ומתקן לפי הצורך. את שמותיהם תוכלו למצוא בסוף "אל מקום שהרוח הולך" שיצא לאור לפני כשנה וחצי.
למען האמת אני שווה נפש לגבי דברים שאינני אחראי להם. וכי אני יכול לבדוק או להתרשם מספר המופיע בשפה שאינני יודע אותה.
דיסק של תפילות לימים נוראים שמבצעים בוגרי ישיבת חברון בירושלים. התעלות רליגיוזית אמיתית. כל כך יפים עד כאב.
אשתדל.
אני בוחר את חברי בקפידה וכמובן שאם פלוני או אלמוני אינם מוצאים מסילות אלי ואל כתיבתי באופן טבעי לא אמשך אליהם.
יודאיקה של אודי טאוב שראה אור לאחרונה בכנרת זמורה וכו'. יופי של ספר.
אין מצב.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
