יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: ליה יפה
יש לה ספר שהתחילה לכתוב בגיל 13 על מחברות פרחוניות; בחופשות, היא כותבת כשבן זוגה גולש; וכשהיא תקועה בכתיבה, היא קוראת את וירג'יניה וולף ולאה גולדברג. יערה סולומון (סוף-סוף אפשר) עונה לשאלון האישי
"סוגרים את הים" של יהודית קציר. אני מאוד אוהבת את הכתיבה שלה. בא לי להעתיק את הספר למחברת שלי כמו שהייתי עושה כילדה כדי לתרגל את הא'-ב'. הייתי רוצה לדעת איך זה מרגיש שתיאורים כאלה יפים זורמים מתוך האצבעות.
יש אחד מגיל 13 על חבורה של נערות שגדלות בפנימיה. כתבתי אותו במשך כמה שנים במחברות פרחוניות עבות וכשהגיע הזמן להמיר אותו למחשב ויתרתי. אולי אני עוד אחזור אליו.
"כימים אחדים" של מאיר שלו. הוא עושה לי חשק לחיות. וגם לאהוב. שזה אותו דבר בעצם לא?
עיירת סקי מושלגת ליד אינסבורק. בשלב הכי מותח של כתיבת הספר איתי ואני נסענו לשם, הוא עשה סקי ואני ציירתי וכתבתי. זאת הייתה חופשה נהדרת, שילוב מושלם בין יצירה וזוגיות.
לקרוא. יש כמה ספרים שאני שומרת בהישג יד. גומעת את המילים של לאה גולדברג, חושבת יחד עם וירג'יניה וולף, ואז השפה נפתחת בפני. מה לא עובד? לשבת ולבהות במחשב. בכלל, אני מעדיפה להתחיל באינטימיות במחברת, רק אחר כך לעבור לדיגיטל.
כמה שפחות שמאפשר מחיה ראויה לסופרים. אנחנו עוד לא שם.
לא אספר לסבתא.
כתיבה. וכנראה שבכתיבה תהיה גם ארוחה.
שאלה מכשילה.
סיפורת אני כותבת הכי טוב בשעות הלילה המאוחרות או כשהשמש עולה, כשכולם עוד ישנים. שירה תופסת אותי במקומות לא צפויים, קצת כמו מחזור לא סדיר. אני יכולה לעצור פתאום בצד הכביש כדי לכתוב כמה שורות.
מצד אחד, לכרמיאליות יש היסטוריה מפוארת בהישרדות, הזוכה בעונה הראשונה גדלה ברחוב שלי. מצד שני, אני יותר מדי בררנית באוכל.
הייתי זורמת על אופרת ראפ כמו בסרטים של עמית אולמן המבריק.
ליום שבו מתן, הבן הבכור שלי, נולד. הייתי רוצה להיזכר איך זה מרגיש להחזיק פלא זעיר בידיים.
את דוד גרוסמן הנער.
על שלום.
אני בעיקר סקרנית.
אני מאד אוהבת את כל מה שאני עושה. אם הייתי חייבת להחליף אז להיות מורת דרך כמו אבא שלי. קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלנו מוצפת בתמונות של נחל בניאס, הר בנטל, עבקועים בחוף אכזיב. עושה לי חשק
כשאיתי גויס לחרבות ברזל כתבתי המון. הייתי משכיבה את הילדים וצוללת שעות, רק האזעקות היו מקימות אותי מהכסא.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה