לינדה מזרחי-אמזלג, מחברת סדרת נסיכות המאפיה ומו"ל הוצאות הספרים אדל, יהלומים ומטאור, עונה לשאלון האישי
זה לא ספר, זאת סדרת ספרים שעדיין לא תורגמה, אני מנסה להשיג את הסופרת מ-2025 ללא הצלחה. קוראים לה T.J. Maguire ולסדרת ספרים Bratva. לכל הקוראות באנגלית ואוהבות מאפיה מטורפת - ממליצה.
ברמת הרעיון יש לי 10 בערך בשלב ציר זמן, אבל ממש ספרים שהתחלתי לכתוב ועצרתי באמצע - שלושה. המשך לספר לחיות את הרגע שכרגע אין סיכוי שאני ממשיכה. המשך לסדרת המגן, שגם אותו לצערי לא אמשיך, כי עכשיו אני כותבת את ליאו, ספר ההמשך בסדרת נסיכות המאפיה.
לחזור אחורה בסיפור ולקרוא את מה שכתבתי, או לצאת להליכה ולדמיין את העלילה ממשיכה בראש שלי.
אפרגן לו או לה בכל מה שיבחרו. אם זה מה שיעשה אותם מאושרים, אני אהיה שם כדי לתמוך בהם.
אמממ... אני תמיד כותבת ואוכלת יחד. זה לא בנפרד אצלי, חייבת אוכל ליד המחשב.
זה לא מבחירה חחחח: בלילה כשהילדים ישנים. רק כשיש לי מוזה מטורפת אני כותבת בכול מקום. פעם אחת היינו ביום שבת בקניון, הייתה לי מוזה מטורפת שלא יכולתי לעצור אותה, הבת שלי רצתה לקנות בגדים, שלחתי אותה עם בעלי ושני הבנים, ונשארתי עם הקטן שלי, קניתי לו פרפר מגבס, הושבתי אותו לצבוע בגואש, פתחתי את הנייד וכתבתי את הסצנה באמצע הקניון.
בהחלט! איך אני אוהבת, בא לי יותר המרוץ למיליון.
דובי פרנסס, אין ספק, הוא גאון מבחינתי. אני אוהבת לשמוע אותו מדבר בתוכנית הכרישים ואני גם סוג של סטוקרית, כי יש כמה משפטים שהוא אמר בתוכנית שאני מצטטת ביום יום שלי, כמו: "שיהיה בהצלחה, אני בחוץ."
באופוריה, אני עדיין ממש מתרגשת, אני נכנסת כל שעה לקרוא תגובות, זה הכיף כיף בעולם.
האמת שכן, יש מצב שבא לי ללמוד דברים שקשורים במחשבים; אבל לא לעבוד במקצוע - רק כי זה מעניין אותי.
וואו, לילה שלם, נגיד חמש שעות ברציפות.
אני אוהבת ללכת ולחשוב על הסצנות שאני כותבת.