לאי בודד היא תיקח את קיצור תולדות האנושות; כשהיא תקועה בכתיבה היא יוצאת למרפסת; ולא היתה מסרבת לארי כנען מאקסודוס. צפי טימור (7 באוקטובר: ללא חת) עונה לשאלון האישי
יש הרבה כאלה. למשל, "סודו של תליון אבן הירקן" של קירסטי מאנינג, שמספר את סיפורם של הפליטים היהודים שנמלטו לשנחאי ערב מלחמת העולם השנייה. גם "אהבתה של גברת רוטשילד" של שרה אהרוני ספר נהדר.
מניחה שזה יהיה ספר עיון שניתן לקרוא בשלבים ובהדרגה. אולי "קיצור תולדות האנושות" שאני לא מצליחה להתמיד בקריאתו, או לחילופין "מרד הנפילים" שאני משתוקקת לקרוא שוב, אך נרתעת בשל מספר העמודים.
אי מול חופי יון, מול הים והשמיים. לא צריכה יותר מזה.
ישיבה על המרפסת האהובה עלי, בהייה ברחוב, באנשים החולפים בו, זה מתניע אותי מחדש.
נושא רגיש. לעולם מחיר של ספר לא "יכסה" את ההשקעה הנפשית והפיזית ואת המשאבים של הסופר. יחד עם זאת, מחירי הספרים בחנויות מופרז לדעתי. הייתי אומרת 50-60 ₪.
אקבל הוכחה לכך שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ. כיום, נראה לי שהייתי מעודדת. לפני כמה שנים, הייתי מנהלת אתו שיחה על עתידו הפיננסי.
אוכל אף פעם לא היה עניין מיוחד אצלי, אז כתיבה.
תמיד בשעות הבוקר, ותמיד בחדר העבודה שלי, בשקט שלי.
אין סיכוי. אני לא אוהבת תוכניות ריאליטי שההפקה מנהלת אותן מאחורי הקלעים, וגם לא מחפשת את החשיפה מהסוג הזה. לחשוף את עצמי כסופרת אני דווקא מאוד אוהבת.
בטח, אני מאוד בעניין של מוזיקה ושילובה בטקסט.
עם ארי בן כנען, גיבור הרומן "אקסודוס" של ליאון יוריס. צבר הרואי ולוחם ישראלי, שילוב מושלם של גבריות שמשולבת ברגישות, במיוחד כשמגולם על ידי פול ניומן.
ללא ספק ל-14 במאי 1948. הייתי רוצה לקחת חלק במעגלי הרוקדים בתל אביב כשהוכרז על הקמת המדינה. אולי הייתי פוגשת שם את אמא שלי. כמה מרגש זה יכול היה להיות.
את נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. אנסה לזקק את האמת מתוך הכריזמה הסוחפת שלו, להבין ממה עשוי החומר האנושי הזה שיכול לנהל את המעצמה החזקה בעולם.
ג'יין אוסטין – אותה למדתי בתואר הראשון בספרות אנגלית עם "גאווה ודעה קדומה" ועוד, וגם צ'ארלס דיקנס דרכו למדתי בילדותי אמפטיה מהי.
אני באופוריה יותר מאשר בחרדה, אבל בעיקר האדרנלין טס ואני מתגייסת לחשוף אותו ולאפשר לו מקום של כבוד בעולם.
10 שעות, עם כל אחד משלושת הספרים.
שחיינית מתמידה, וגם צועדת רגלית.