התחילה לכתוב המון ספרים בנערותה; לאי בודד היא תיקח סיפורים של סביון ליברכט; והיא קונה ספרים בלי חשבון. איילת צברי (שירים לשבורי הלב) עונה לשאלון האישי
יש כל כך הרבה! השם הטוב של ג׳ומפה להירי ואמריקנה של צ׳יממנדה נגוזזי אדיצ׳י הם שניים מהרומנים האהובים עליי.
כנערה התחלתי לכתוב המון ספרים ונטשתי. כסופרת, רק אחד, ממש לאחרונה, ואולי עוד אשוב אליו ביום מן הימים.
כנראה שזה יהיה ספר סיפורים קצרים כדי שאוכל לקרוא ולזנוח כאוות נפשי. אולי לורי מור, ג׳ומפה להירי, או סביון ליברכט.
למרות שמפתה לומר בקריביים, אני אלך על יוון. שיהיה קרוב אבל רחוק מספיק.
תלוי באיזה שלב אני. אם מדובר בקושי להתניע אז כתיבה כפויה של מספר מילים ביום יכולה לעזור לי לעבור את המשוכה הזאת (למרות שזה לא כיף). אם אני באמצע, עוזר לי לדבר ולסער מוחות עם כותבים אחרים. אם מדובר בשלב מתקדם יותר, ובליטוש של משפטים, אז אני מוצאת שעוזר לי לקחת משפטים עיקשים לטיול עם דף ועט, קצת לשחרר אותם מהכתיבה על המחשב ומהישיבה מולו.
אני קונה ספרים בלי חשבון (ומודעת לכך שזה לא חכם במיוחד) אבל 50 ש״ח נשמע לי הוגן.
אתמוך בה במה שתבחר. גם אם זה מקצוע לא פשוט כמו כתיבה. היא כבר כותבת להנאתה על אף שהיא טוענת בתוקף שהיא לא רוצה לעסוק בזה כמקצוע.
ארוחה טובה, במיוחד אם אני מבשלת, יכולה להיות הזדמנות מצוינת לחשוב על הכתיבה (כי חלק ניכר מתהליך הכתיבה מתרחש בראש).
סקס טוב יכול להוות השראה נהדרת לכתיבה.
אין מצב.
ברור.
כרגע יש לי קראש היסטרי על דמות בספר שלי, ניר.
לשנת 1982, לשבת עם אבא שלי שנפטר שנה לאחר מכן.
הדאלי למה.
רציתי לומר גיל המעבר אבל האמת שלאחרונה כן כותבות על זה. אבל אני אשמח לעוד!
לרוב אני באמת יוצאת לחופשה קצרה (אבל לא בקריביים, לצערי, למשל עכשיו נוסעת לכרתים) ובמקביל אני בהתרגשות מהולה בחרדה.
קולנוע.
בספר הראשון שלי (המקום הכי טוב בעולם) כתבתי 12 שעות רצופות עד כדי אובדן חושים לקראת דדליין. אכלתי מול המחשב טרוטת עיניים. אבל זה היה לפני שהייתי אמא ולא הייתה לי עבודה – הספר היה התזה שלי בתכנית לתואר שני בכתיבה יוצרת אז היה לי את כל הזמן בעולם.
אחרי שנים של כאבי גב (מסתבר שישיבה ממושכת מול מסך לאחר שנים של עבודת מלצרות הם לא שילוב טוב במיוחד) שממש שיתקו אותי, לקחתי את עצמי בידיים והיום אני מתאמנת מדי יום בהתמדה: אימוני כוח 3-4 פעמים בשבוע, יוגה פעם בשבוע, פילאטיס פעם בשבוע, והליכות.
אני נהנית להקשיב לספרים קלילים אבל עדיין ספרותיים באודיו בזמן שאני עושה דברים בבית – מבשלת, תולה כביסה – או בזמן נהיגה והליכות.