יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: יח"צ
ספרה הראשון הודיע לה שהוא חייב לצאת; מאמינה שדברים מתרחשים בספר גם בהפסקות הכתיבה; ומעדיפה לכתוב על בטן מלאה. רותם ניר נחמיאס (כוכבת) עונה לשאלון האישי
״איך לאהוב את בתך״ של הילה בלום. אני כל כך אוהבת את הספר הזה, יש בו קטעים שהרגשתי שמדברים אותי, את האהבה והקשר הכי מורכב ועמוק שיש בעולם, קשר בין אם לבת. דיוק של תחושות ועולם פנימי שאני חוקרת ומתבוננת בו כבר שנים. ספר מופת בעיני.
לא הרבה. התחלתי לכתוב ספר למבוגרים ונתקעתי איתו. והספר הזה פשוט הודיע שהוא חייב לצאת לפני, אז כתבתי אותו.
רק אחד?? אני חושבת שאקח את התנ״ך. נראה לי הזדמנות טובה להעמיק בספר הספרים ולגלות בו דברים שאני לא יודעת.
במקום שאין בו חורף, שהשמש זורחת ויש טבע מושלם. אני רוצה לתת את אחד האיים בתאילנד, אבל זה רק כי זה מה שאני מכירה. מאוד פתוחה להכיר גם את הקריביים ואת סיישל.
כשאני תקועה עוזר לי לדבר עם עומר. הוא הבן זוג שלי אמנם, אבל לשמחתי הוא מנטור אמיתי בתחום ועוזר לי לראות מה שאני לא רואה, לדייק את עצמי, לשאול שאלות קשות וגם להאמין בשבילי שאני צולחת את זה ויוצאת מהצד השני חכמה יותר. עוזר לי גם להניח לזה רגע. יום, יומיים, שבוע. זה מדהים שמשהו קורה בספר גם כשאת לא נוגעת בו. דברים מתבהרים ממרחק. לא עוזר לי להתעקש, להמשיך לכתוב אפילו שאני מרגישה שזה לא הכיוון הנכון. לא עוזר לי לקרוא ספרים אחרים כדי לקבל השראה, זה בעיקר מדכא אותי כשאני במחסום כתיבה.
לא יותר מ-70 ש״ח.
אהיה מאושרת.
זה טריקי. אבל ארוחה טובה מנצחת רוב הפעמים. יותר נחמד לכתוב שבעה.
אני לעולם לא אעצור כתיבה בשביל סקס. אבל לא אוותר על סקס בשביל לכתוב. זה מאותו מקום היצר והיצירה, אני חושבת שכדאי לעשות את שניהם. מסרבת לבחור.
הכי טוב אני כותבת בסופי שבוע כשהילדות לא איתי והן עם אבא שלהן, הראש שלי פנוי ואני יכולה להתמסר רק לכתיבה. שעות הבוקר זה השעות שלי לכתיבה.
בחיים לא. אני לא אשרוד יום.
בטח! מוכנה לכתוב את זה גם. על אף שאני לא חובבת הז׳אנר, זה תמיד נורא מצחיק אותי שבאמצע דרמה מתחילים לשיר.
מעניין. הספר שלי קצת עשה את זה בשבילי ובמכונת הזמן חזרתי לגיל 13. אבל אם הייתי יכולה הייתי חוזרת לגיל 26. הייתי בשיא שלי אז וידעתי את זה גם בזמן אמת. גרתי בדירה מהממת בצפון הישן של תל אביב, עם שותפה שהיא חברת נפש שלי, עם הכלבה שלי טיקה שהייתה אני בכלב והלכה איתי לכל מקום. הייתי שחקנית צעירה, הרגשתי הבטחה. נסעתי על אופניים בעיר וראשים הסתובבו אחריי, עבדתי בחיי הלילה להשלמת הכנסה והיו לי חיים מרתקים ומסעירים. הייתי אחרי קשר ארוך של שש שנים ולפני שפגשתי את מי שהפך להיות בעלי. העולם היה מקום נפלא ומרתק מבחינתי.
אמילי דמארי. הבחורה הזאת היא פלא בעיני, היא מרתקת אותי. היא אישה אדירה ומצחיקה וחכמה והייתי שמחה לשבת איתה ולשמוע אותה ולקבל מהאנרגיה הזאת.
קשה לבחור. אבל אם לבחור אחד אז הרוקי מורקמי.
עייפות. אני גם מאוד שמחה, אבל גם נעשית עייפה רק מהמחשבה של כמה יש לעשות עכשיו. מסתבר שהעבודה הקשה מתחילה כשהספר יוצא. הכתיבה זה כיף חיים.
למדתי כבר מלא! אבל אני אוהבת ללמוד, אם שולחים אותי עכשיו ללימודים אני הולכת ללמוד את שוק ההון, זה נגיד חור בהשכלה שאני מתה להשלים.
חמש שעות נראה לי. אני לא אפקטיבית מעבר לזה, חייבת לקחת הפסקות.
טוב ששאלתם. אני בגיל המעבר ומסתבר שכושר זה ממש חשוב. תמיד עשיתי פילאטיס אבל בשנה האחרונה עושה אימוני כוח והליכות. יש לי מנוי במכון כושר כי אחרת לא הייתי עושה כלום. אני גם משתדלת לרכוב על אופניים בנסיעות בתוך המושבה, אבל לא עושה את זה מספיק.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה