יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: עצמי
אם באמצע הכתיבה מציעים לה ללכת לאכול, היא הולכת לאכול; היא אוהבת לכתוב מיד אחרי אימון; ומודה שלעתים הכתיבה קצת מלחיצה. גלית יתום (אל תוציאו אותי מהמשחק) עונה לשאלון האישי
'שלך, אלי' של לאה סאקס. לפעמים אני חושבת לעצמי, חבל שאני לא לאה. הכתיבה שלה כל כך סוחפת שלקח לי פחות מעשרים וארבע שעות לסיים את הספר. בכל פעם אני בהלם מחדש שלקח לה 12 שנים לכתוב את הספר. ואז שוב אני תוהה לעצמי, אולי אם הייתי ממשיכה לשכתב את הספר שלי הוא היה יותר טוב. מצד שני, אין סוף לשכתובים ומי יודע מתי זה מגיע לשלמות.
אני אוהבת ספרים רומנטיים ולרוב אין לי משהו ספציפי בראש. אבל אם היו אומרים לי שאני צריכה לבחור אחד בלבד אז הייתי אומרת "עושה כרצונו" של אסתי וינשטיין. אני זוכרת שראיתי את ההצגה והיה לי חשוב לקרוא את הספר. משהו בסיפור שלה והכאב שלה נכנס לי עמוק ללב.
תאילנד. יש את חוף מאיה ביי שבו צילמו את הסרט "החוף". הייתי בו פעמיים, פעם ראשונה לפני יותר מעשור כשהוא היה פחות תיירותי ועדיין נתנו להיכנס למים. ועוד פעם השנה שכבר היה עומס של תיירים ואפילו לא נתנו להיכנס למים. אז אם להיתקע על אי כלשהו זה בדיוק בחוף כזה עם השמיים הכחולים והסלעים על המים אבל בלי כמות האנשים הבלתי נגמרת.
אני קוראת כמה פעמים את הפרק האחרון שכתבתי, בנוסף, אני פותחת את דראפט תקצירי הפרקים שלי וקוראת אותו. מנסה להבין מה רציתי לספר בפרק. אם עדיין לא הצלחתי לפענח איך לפתור את זה אני סוגרת את המחשב ומניחה לזה לכמה ימים. אני מדברת עם חברים ומשפחה מספרת להם על הפרק ואיפה אני תקועה ושומעת הצעות להמשך, משם אני לוקחת את מה שיעזור לי להמשיך לכתוב.
אני רוצה להאמין שאנשים מוכנים להשקיע על משהו איכותי ומצד שני להוציא היום ספר זה לא זול. ולכן, אם אני מסתכלת על עלויות של ספרים בעולם אני חושבת שמחיר ראשוני של ספר צריך להיות בסביבות ה–80 שקלים לפחות. גם ככה כמעט בכל יום יש מבצע שונה באתרים וחנויות הספרים, אנשים אוהבים לקנות במבצעים והספר לרוב לא נמכר במחיר הקטלוגי שלו.
אתמוך בו ואכוון אותו. מגיל קטן ההורים שלי תמכו בכל החלטה שקיבלתי במהלך חיי. בהתחלה בכלל רציתי ללמוד וטרינריה וכשזה לא קרה החלטתי ללמוד תיאטרון. הרבה אנשים הרימו גבה כי בתיאטרון אין כסף. ההורים שלי אמרו לי שאלמד משהו שייתן לי להרגיש טוב עם עצמי, אני כבר אמצא את הדרך לעשות מזה כסף. ואכן זה מה שקרה למדתי תיאטרון ולימים עברתי לתעשיית הטלוויזיה.
ארוחה טובה. אני אוהבת לאכול, אני אוהבת לטעום מאכלים שונים ממקומות שונים בעולם. גם אם אהיה באמצע כתיבה ומישהו יציע לי ללכת לאכול, אני חושבת שאעזוב את הכתיבה ואצא לאכול משהו.
סקס טוב. קיום יחסי מין משחרר אנדורפינים במוח שגורמים להרגיש טוב ולהפיג מתחים. כתיבה לפעמים עושה בדיוק את ההיפך מבחינתי. הצורך והפרפקציוניסטיות שלי לפעמים גורמים לי בשלבים שונים בכתיבה למתח ולחץ.
בשעות הבוקר אחרי אימון ספורט. בשקט בחדר מול הלפטופ שעל שולחן הכתיבה. זה נשמע נורא פשוט אבל לאחר נסיונות שונים של כתיבה במקומות שונים כמו בתי קפה וחוף ים, הבנתי שהכי כיף לי השקט של הבית. אחרי שהבנות יוצאות למסגרות ואין אף אחד שיחפש אותי או יצטרך ממני משהו. אני עם הפרעות קשב וכל דבר קטן מסיח את דעתי, אז מקומות הומי אדם לא באים בחשבון.
לא. זה נשמע מפתה ומגניב אבל אני באה מעולם הטלוויזיה, זה פחות מושך אותי. אני מעדיפה לישון במיטה שלי במזגן במקום להרגיש שחזרתי אחורה לטירונות.
לחלוטין. את תחילת דרכי עשיתי בלימודי תואר בתיאטרון, מבחינתי זה חלום. אני מכורה למיוזיקלז ואני חושבת שראיתי כמעט כל מיוזיקל שקיים בלונדון. כמובן שארצה להיות חלק מכתיבת המחזה והפקת ההצגה; בכל זאת מפיקה.
קאי רודס מסדרת ווינדי סיטי של ליז טומפורד. זה נשמע נורא קלישאתי, שחקן בייסבול מצליח וחתיך. אבל משהו בזה שהוא אב חד הורי, שמצליח לא לשכוח מי הוא ומאיפה הוא בא למרות ההצלחה והכסף, גורם לי לבחור דווקא בו.
לשנת 2000. לשבת עם סבא שלי ולהביא לו את התמונה שלי שהבטחתי לו שאביא לו בביקור הבא שלי ולא הספקתי כי הוא נפטר. אני זוכרת שהודיעו לי שהוא נפטר זה הדבר היחיד שישב לי על הלב, הרגשתי שאכזבתי אותו ואת עצמי.
ג'וני דפ. הייתי רוצה לשבת איתו ולשאול אותו מה גורם לו לבחור בדמויות אותן הוא מגלם בסרטים. הוורסטיליות שלו במשחק היא גאונות בעיני. והלוואי והייתה לי היכולת שלו, אולי אז הייתי ממשיכה ומנסה את מזלי בעולם המשחק כמו שכיוונתי כשהחלטתי ללמוד תיאטרון.
על הקושי בלנהל משק בית, להיות אמא ואשת איש ולפתח קריירה במקביל. אני יכולה להבין את זה, גם אני לא בטוחה שהייתי מרימה מהמדף ספר כזה. בסופו של דבר רובנו מחפשים אסקפיזם, ולקרוא משהו שהוא אנחנו ביום יום פחות מרגש. עם זאת, הייתי רוצה לקרוא משהו כזה ולהגיד לעצמי, יואו זה בדיוק אני, זה בדיוק מה שעובר עליי ולדעת שעוד הרבה אימהות בעולם חושבות בדיוק אותו הדבר.
אני בחרדה, הראש מתמלא מחשבות. יקנו/לא יקנו ירצו לקרוא/לא ירצו לקרוא. קשה לי להעמיד את עצמי במרכז ולדבר על הספר שלי עם אנשים שהם לא מהסביבה הקרובה שלי. אני מרגישה שאני רוצה שכולם יכירו את הספר אבל לא עושה מספיק כדי שזה יקרה.
קרימינולוגיה. אני אוהבת לראות סרטים וסדרות דוקומנטריות על פענוחי רציחות. מעניין אותי לדעת איך המוח של הרוצחים עובד, למדתי שפת גוף, מה שהגביר עוד יותר את הרצון להבין לעומק את העבריין ומה מניע אותו לבצע את הפשע.
3 שעות. יש לי הפרעות קשב ולכן לשבת לאורך זמן זה משהו שפיזית אני לא יכולה לעשות. אני יכולה לשבת מול המחשב הרבה שעות אבל בסופו של דבר אני רק אבהה בו ושום אות לא תיכתב. הכי הרבה שהצלחתי לשבת וממש לכתוב היה לא יותר משלוש שעות.
מתאמנת כל בוקר. כל יום בוחרת באימון שונה שבא לי לעשות – ספינינג, טבטה, כוח, אירובי. מאז שהייתי ילדה קטנה ספורט היה חלק מהחיים שלי, רקדתי סטפס שבע שנים, התאמנתי בהתעמלות קרקע ורקדתי ג'ז. מגיל קטן החלקתי על הקרח ועל רולר בליידס. היום כשהגיל כבר משחק תפקיד אני בוחרת באימון שהגוף שלי מרגיש נוח לעשות. הספורט בשבילי הוא יותר לנפש ולבריאות מאשר לחיטוב.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה