יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: ישראל כהן
הכיסא ומשטח הכתיבה שלה מתכווננים חשמלית; כשיוצא לה ספר חדש היא קצת מתביישת; ומשקיעה ביוגה, פילאטיס ואימון פונקציונלי. אפרת שטיגליץ (החיים שיש לנו עכשיו) עונה לשאלון האישי
אני אעדיף לטייל באי ולא לקרוא, אבל אקח איתי את "ספר הקיץ" של טובה ינסון (תרגום: דנה כספי, הוצאת ליברוס קרן).
לי זה כנראה כבר לא יקרה, אבל אם היה קורה, הייתי מאחלת לו או לה להיות רב או רבנית מכר מקומית ובינלאומית, להיות מתורגמת ומוזמנת להשתתף בערבי קריאה ופסטיבלי ספרות בעולם, ואז שלא ישכח להציע לאמא לבוא גם.
ברצינות? זה מה שאתם שואלים? ודור ה-XYZ גם עונים לכם?
בערב או בלילה, תמיד בביתי, לרוב על כורסתי כשמחשבי על ברכיי, או כשמחשבי מונח על משטח הכתיבה הקטן שלי, שמתרומם חשמלית לגבהים הדרושים לי, וכך גם הכיסא התואם לו.
אני לא VIP, לא צופה בז'אנר, לא שורדת ולכן גם לא אשתתף.
כמי שמכירה את סגנון כתיבתי הנוגה-משהו, לצערי לא נראה לי שמסתמן שמץ של סיכוי לאפשרות שכזאת, אבל אם בכל זאת יסתדרו הכוכבים והמזלות ותתרחש יוזמה יצירתית שכזאת? – ברור שזורמת, וגם נותנת, כמו שהיו אומרים בדורי.
לקיץ 1988, כי בו נולדה בתי, ולקיץ 1993 כי בו נולד בני.
אני קצת מתביישת, חשה צורך להתנצל. על ההטרדה, או משהו כזה.
לילה שלם, חצי יממה פלוס. משהו כזה. לא מומלץ.
עושה המון תמיד. משכימה, וכל בוקר, במשך שעה, משתתפת בשיעור שבו לרוב מורה ולפעמים מדריך אומרים לי, ולעוד נשים ומעט גברים, איך להניע את איברי גופינו. שיעורי יוגה, פילאטיס ומה שנקרא היום אימון פונקציונאלי, שאת כולם אני מבצעת מול הים, ולכן גם מטיילת בחוף וגם לאורך הירקון בדרך לים, שבו אני גם שוחה, כשהוא לא מזוהם.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה