אלונה פרנקל היא מן הידועים והאהובים בין סופרי הילדים בישראל. היא כתבה ואיירה למעלה משלושים ספרים לילדים, שכולם זוכים להצלחה נמשכת וכמה מהם תורגמו לשפות רבות ברחבי העולם. "אישה" הוא הרומן השלישי למבוגרים פרי עטה.
אולי. עדיין לא צברתי מספיק אומץ להודות בכך.
לפעמים אני יודעת, לפעמים לא.
הכל בלב ובראש.
כן, אני קוראת. לאחרונה אני במזל ארנב. אהבתי את "הארנב מפטגוניה" של קלוד לנצמן, וממש עכשיו גמרתי את "הארנבת עם עיני הענבר". ספרטים חַטְפָנִים. נכנסים לספר ומופתעים כשהספר חוטף אותך. חוויה נפלאה ההופכת לנדירה יותר ויותר. אלה לא רומאנים אלא ביוגרפיות ספרותיות. וכמובן תמיד יש את מרסל פרוסט וויסלבה שימבורסקה.
אלי הירש הוא העורך היחיד של ספריי למבוגרים. אני בוטחת בו מאז שהבנתי עד כמה הוא שומר על המוסיקה ונימת הקול בטקסטים שלי.
בתהליך הכתיבה אינני משתפת אף אחד. הראשונים שקוראים הם המו"ל שלי ואלי, העורך שלי.
מאחר שאין לי שליטה על האיכות של התרגום, אני נוטה לסמוך על המתרגם ומאמינה שכולם רוצים שהכל יהיה בסדר ועושים את המיטב.
זהו הסרט "אנטיכרייסט" של לארס פון טרייר.
בנימוס אני מסרבת לקרוא כתבי-יד של סופרים מתחילים כוותיקים. אינני רוצה להיות מבקרת.
בהחלט כן. הכתיבה שלי איננה טוטאלית וכנראה ניתן לחבב בי פנים אחרות.
לדעתי הספר המרתק של מיקי בן-כנען "הקרקס הגדול של הרעיונות".
הייתי רוצה להיות חוקרת חלל. גלקסיות מטריפות את דמיוני. אך יש בעיה מסויימת, אני דיסקלקוּלית ואינני יודעת את לוח הכפל. זה גם לא מעניין אותי.