יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: הלה עמנואל
אוהבת לכתוב בסניף ארומה א.ת. ראשל"צ; תשמח לחזור לניינטייז מתחילתן ועד סופן; וחולמת שכל מעשיה ילוו בקריינות של שי אביבי. דפנה ברשילון (אגדת עטרה) עונה לשאלון האישי
אני כותבת מהר, אבל לא יותר משעתיים שלוש ברצף.
מחזאות. בתור ילדה חלמתי להיות שחקנית. כנראה שהחלום מגיע משם.
לחץ בחילה והתרגשות ולעבוד כמה שיותר כדי שזה לא ישפיע עליי.
כנראה שפרנזן, אבל אני מקווה שהוא לא יקרא את זה כי הוא גם ככה נפוח.
שי אביבי. מעריצה אותו מאז הנעורים. רוצה שהקול שלו ילווה את כל מה שאני עושה.
עושה את כל שנות התשעים שוב מהתחלה עד הסוף.
ברור, ואשמח לקבל תפקיד קטן.
אני לא מתפקדת טוב כשאני רעבה. וזה בלשון המעטה. אז נראה לי שלא.
המקום האולטימטיבי שלי הוא סניף ארומה אזור התעשייה ראשון לציון. וכשיש אור. השעה פחות חשובה.
בינתיים אחד, אבל היד עוד נטויה.
ברור שארוחה טובה.
אהיה המעריצה מס' 1.
80 שקל לפחות.
מה שתמיד עובד לי זה לעזוב את זה ולהתחיל לכתוב ממקום אחר לגמרי בספר.
לא מתה על הים, אז אם אפשר שיהיה באמצע לונדון נניח.
כנראה שמשהו של מאיה ערד.
מכריחה את עצמי להתעמל וסובלת. כמו רובנו לא?
שבע מידות רעות של מאיה ערד.
ברור שארוחה טובה!
ספרים אמריקאים (סליחה, אבל זו האמת) שכתובים כמו תסריט לסרט או סדרה, ולרוב אכן הופכים להיות כזו.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה