יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: מיכאל אלבוים
האי הבודד שלו הוא האי הבריטי; אם בנו יהיה סופר, הוא יבקש אזכור בתודות; ותנחשו איזו להקה תכתוב את הפסקול למיוזיקל שלו. אורי קואז (הביטלס המהפכניים) עונה לשאלון האישי
"1984" של ג'ורג' אורוול. כל מילה בו מהדהדת גם היום.
שבע שעות. עם הפסקות לקפה ולבהייה בקיר.
היסטוריה של המוזיקה הפופולרית. או סאונד.
בעיקר עובר לחלום הבא.
כותבים אבל מעט. עוד ספרים על הביטלס בעברית!
שאלה קשה. בארץ אני מת על הכתיבה של אשכול נבו. בניכר כרגע הרוקי מורקמי.
פול מקרטני. עם פסנתר ליד.
1966. לראות את הביטלס בהופעה האחרונה – ולהגיד להם שהם רק מתחילים.
רק אם הביטלס כותבים את הפסקול.
צועד כמעט כל יום.
מוותר. המציאות היא די הישרדות.
הכתיבה תיאלץ להמתין.
ארוחה טובה. אבל רק אם יש יין.
אחייך. ואז אשאל אותו אם הוא כתב לי כבר תודות.
בין 70 ל-110 ש"ח. תלוי באורך, איכות, והשקעה.
עובד: הליכה. שקט. מוזיקה. לא עובד: להכריח את זה.
האי הבריטי.
וואוו בחירה קשה. Tune in של מארק לואיסון. בטוח שיחלצו אותי עד שאסיים.
שניים. אחד מהם יצא לאור בסופו של דבר כ'ביטלס המהפכניים'
בחדר העבודה בדרך כלל בשעות הערב.
ביוגרפיות רדודות של מוזיקאים שאני אוהב. לפעמים הבינוניות מרגיעה.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה