יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: נועה שמחיוף שחף
כשהוא תקוע בכתיבה הוא מאזין למוזיקה יוונית; הוא חושב שלא כותבים מספיק על הדוניזם; והוא יכול לכתוב משמונה בבוקר עד שמונה בערב. אלון ארד ("המורה") עונה לשאלון האישי
הערים הסמויות מעין מאת איטלו קאלווינו.
בהנחה שאי אפשר לעשות עוד תואר בספרות – תלמוד או אומנות.
חרדה קלה משובצת בפיקים של עונג. לצערי החיים ממשיכים להתרחש לצד הספר, וצריך למצוא רגעים להזכיר לעצמך שמשהו טוב קרה.
אני חושב שזנחנו בקלות רבה מדי את העיסוק הלא מוסרני בהדוניזם.
השאלה הזו הייתה קלה יותר לפני שנה וחצי, כשקורמאק מקארת'י היה בחיים. אני אהיה פרובינציאלי ואגיד ששמעון אדף.
אם יש לי רק שעה, אני רוצה לפגוש את שיי סראנו בדוכן של אוכל מקסיקני ולדבר כדורסל, חינוך וכתיבה.
קיץ 2019. הקורונה עוד לא נכנסה לחיינו, את ה־7/10 לא יכולנו אפילו לדמיין. הפעם האחרונה שהאמנו שיש פה איזשהו עתיד ורוד.
בוודאי, איפה לחתום?
לא תודה. אין לי מספיק ריבועים בבטן.
סקס טוב, ומי שעונה אחרת משקר או לא חווה סקס טוב מימיו.
ארוחה טובה.
גאה בו מאוד, עוזר במה שאני יכול ומקווה שיכתוב טוב ממני.
78 ₪ בדיוק נשמע כמו מחיר טוב כרגע.
מוזיקה יוונית ברקע עובדת בשבילי כמעט תמיד. תרגילי כתיבה למיניהם פחות עובדים לי.
חד משמעית אוקיאניה.
מלכוד 22 מאת ג'וזף הלר ואקרא אותו שוב ושוב ושוב ושוב.
אם אני נכנס לזוֹן, אני בהחלט יכול למצוא את עצמי (לעיתים רחוקות, ובכל זאת) מול המחשב משמונה בבוקר עד שמונה בערב, עם שעה וחצי הפסקה באמצע.
חדר כושר ארבע פעמים בשבוע. ככה זה כשאתה גר צמוד לקאנטרי העלייה.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה