יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: יפעת גולן
בכל קיץ הוא נוסע לאי יווני אחר; כשהוא תקוע בכתיבה, הוא קורא את כל מה שכתב מההתחלה; והוא חושב שעדיף להיות סופר מאשר שמאי רכב. יואב אבני ("שעוני נוכחות") עונה לשאלון האישי
הייתי רוצה לפגוש שוב את הבת שלי כשהייתה בת שלוש.
"שעוני נוכחות" רווי בזמן, אבל גיליתי שיותר מכל, אני בהווה. ועדיף בכזה עם פנאי.
בוודאי, אבל עם זכות וטו על החריזה. ב"שעוני נוכחות", יש דמות בשם ישראיי – בינה מלאכותית ובעלת פינה קבועה בתוכנית אירוח פופולרית, שמקריאה בכל שבוע חמשיר נבואי פרי עטה. זה היה אחד הדברים הכי כייפים בכתיבת הספר הזה.
ריאליטי לא; קמפיין כן.
מוקדם מאוד בבוקר. בבית.
אני מחסידות הגוף-נפש.
גם וגם. לא סותר. אפשר לכתוב על בטן מלאה וריקה.
שמח, ומזכיר לעצמי שיכול להיות הרבה יותר גרוע (שמאי רכב?)
זו שאלה לכלכלנים, לא לסופרים. שביל הזהב שיטיב עם הקוראים והסופרים. זה לא מצליח במיוחד בינתיים לדעתי.
אני מדפיס וקורא מההתחלה, שותה קפה (לא בזכוכית), ומגיע אל העמוד האחרון שכתבתי עם תנופה מחודשת. בגלל שאני מתכנן את מהלך הספר לפני תחילת הכתיבה, אני בדרך כלל מצליח.
יוון. בקייצים האחרונים אני מנסה בכל שנה אחד אחר - אעדכן. מה שחשוב הוא חוף בודד באי מיושב, עם עיר בירה שמחה, נמל כדי לחזור לאתונה, לארץ וללונדון, כפרים קטנים בין מפרצים, סלט יווני, דגים ועוד.
אקח אלבום תמונות משפחתי. ואולי גם את "משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם" של דיוויד פוסטר וואלאס.
אני לא מפסיק באמצע - כשאני מתחיל לכתוב אני יודע כיצד הספר יסתיים, ואני עובד לא מעט על הפתיחה, כדי שמהרגע הזה – לא אוכל לנטוש את הדמויות.
לא מעט. 3-4 אימוני משקולות ארוכים בשבוע, והרבה הליכות.
ספרים פחות, כי אני בוחר בקפידה מה שאני קורא. אבל אחרי ויכוחים מיותרים ברשתות (חברתיות, מזון – כולן), אין דבר שמבזבז יותר את הזמן מסדרות טלוויזיה בינוניות.
גבעת ווטרשיפ/ ריצ'רד אדמס. אבל לפחות זכיתי לתרגם אותו.
רוב הכתיבה לא מתרחשת ברצף של הקלדה בישיבה. כשאני כותב רומן (שנתיים-שלוש שנים לספר בערך), אני כותב אותו כל הזמן - מהדק, מפלס את העלילה ומקשיב לדמויות - במקביל לכל שאר הדברים. אני מאוד ממוקד. יכול לשבת על מה שחשוב לי גם שמונה שעות מול המקלדת.
בעברי יש תואר בכלכלה וניהול, והתמחות בתכנות והייטק, אבל אני בהווה, כאמור, ואני לא בטוח שזה עניין אקדמי. במקביל לכתיבה הייתי רוצה להיות בעלים ויוצר של סדרת טלוויזיה ראויה באמת.
אני שמח, מתרגש, מקווה. זה בנפשי, וחשוב לי מאוד שיצליח, אבל חופשה לא סותרת. הפנאי הוא הטוב שבזמנים.
טום רובינס.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
