יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: ניב מאיו
לאי הבודד שלו אי אפשר להגיע; הוא לא צופה בתוכניות ריאליטי; והוא היה רוצה לראות את מייקל ג'ורדן וקובי בריאנט (שכיכבו לפני שנולד) בפעולה. יואב רותם ("דויד ואני", מבית יצירה עברית) עונה לשאלון האישי
זה עניין של היצע וביקוש, יש אנשים שעבורם ספר לא שווה חמישה שקלים, ויש כאלו שלשים עליו תג מחיר חוטא לדבר. אפשר 100, שיהיה עגול ויפה.
תלוי מה אני כותב. הפיתרון הכי טוב שמצאתי זה פשוט להמשיך לכתוב בידיעה וקבלה שזה הולך להיות נוראי, עד שזה נהיה שוב טוב.
כנראה באזור אוסטרליה. אם כבר אי בודד אז שלא יוכלו להגיע אלי.
יש לי רשימה אינסופית של ספרים שאני רוצה לקרוא, אני מגיע לזה לאט לאט. לאי בודד אקח קלאסיקה שלא תימאס עלי, ״הנפילה״, של אלבר קאמי.
רק אחד, שאותו אסיים בעתיד הקרוב בעזרת השם.
בטח כשלוש-ארבע שעות.
כל בוקר משהו, לפעמים אימון בים, לפעמים יוגה ונשימות, מה שמרגיש.
'מסע לאיכטלאן' של קרלוס קסטנדה.
אינסוף דברים. הייתי רוצה ללמוד מדעי היהדות, כלכלה, קרימינולוגיה, קולנוע ותסריטאות, מנהל עסקים, פסיכולוגיה. אינסוף.
הוצאתי אחד עד כה, והייתי קצת אפאטי לזה, עד שהתחילו לזרום אלי הודעות על הספר. זה היה שילוב של אופוריה, מבוכה וגאווה.
את ווס אנדרסון, אחד הבמאים היותר מעניינים-סיפוריים-שונים שראיתי. ואת פאט ריילי, שעשה וחווה הכול בעולם העסקי-מיתוגי-אסטרטגי, דרך פריזמה של כדורסל. בן אדם קשה ומרתק.
אני חוזר ל-1996, שנה לפני שנולדתי, לשיקגו ולוס אנג׳לס. לראות את מייקל ג׳ורדן ב(כמעט) שיא תפארתו, ואת תחילתו של אחד האנשים המשפיעים ביותר על חיי, קובי ברייאנט.
כן בטח. יצירה זו יצירה, למה לא לתת לה טוויסט.
מעולם לא ראיתי ריאליטי.
שאלה שאני שואל את עצמי הרבה. כנראה שבבית שלי, בערב ובלילה.
מקווה שלא אדרש לבחור בין השניים.
כתיבה, קל. אני לא נותן חשיבות לאוכל.
שואל אותו איך הוא מתכוון להחזיק את עצמו כלכלית.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
