יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: מיכל שירן שמש
הוא מעריץ אנשים שהולכים אחרי התשוקה שלהם; מתייחס לכתיבה כמו אל ריצה; ויש לו תוכנית אסטרטגית לעידוד קריאה. רענן כהן (רק עוד קצת ודי) עונה לשאלון האישי
אפס. החלק הקשה, אותו אני יכול לגרור לנצח, זה האומץ ׳להירשם׳. ברגע שלקחתי על עצמי – המרתון יקרה.
4 שעות וזה נדיר עבורי. בכתיבה אני באדרנלין גבוה. האנרגיה הזו לא נשמרת אצלי יותר משעתיים-שלוש ואז אני מתחיל לנדוד לטלפון, לסידורים, לעניינים אחרים.
פילוסופיה.
מתרגש ומתלהב כמו ילד שכבש שער אליפות.
קל. בלייק לייבלי.
יש לי שתיים (אני לא בטוח באיזה סדר..): 1) 1948 - לחוות ולהיות שותף להקמת מדינת ישראל - ההתרגשות, הפחד, החזון שמתגשם. 2) 1964 - להיות במכתש בגבעתיים כשהפועל רמת-גן זוכה באליפות המדינה בכדורגל.
ברור!
כושר גופני זה הסם שלי. ספורט בכלל, זה הדת שלי, יש בו הכל. זה חלק מהותי ממי וממה שאני. ״החיים זה לא רק ספורט, גם ספורט זה לא רק ספורט״.
אוהב לכתוב כמה שיותר מוקדם. אחרי אימון הבוקר שלי. אני לוקח את הלפטופ ויורד לחוף הצוק, כשהשמש נמוכה במזרח ויש צל ושקט על החוף.
ברור מאליו.
כתיבה, אלא אם כן זה פיצה.
מתפוצץ מגאווה! אני מעריץ סופרים. ובכלל מעריץ אנשים שהולכים אול-אין אחרי התשוקה שלהם.
כמו כרטיס לסרט – 44 ש"ח עם 50% הנחה לחיילים וסטודנטים. הייתי בונה תכנית אסטרטגית לעידוד כתיבה עברית - מבצע קבוע על ספרי מקור 1+1. הייתי מפזר מכונות למכירת ספרים בכל החופים והפארקים בישראל בהם יהיה ניתן לקנות ספרי מקור. מגייס קבוצות ריצה והליכה ״לרוץ עם ספר באוזניים״ (אני מכור לריצות עם Audible ו-עברית), מגייס משפיענים ל״קריאה זה קול וסקסי״.
מכה בברזל עד שהוא נהיה חם. לא חוזר הביתה לפני שיש לי 1,000 מילים! כמו בריצה – אני מסיים את המרחק גם אם זה אומר לעבור לזחילה. גם אם אלו מילים/ קילומטרים שילכו לפח, זה יחזיר את עצמו. עם הזמן, הגוף והמיינד לומדים שזה בכל מקרה יקרה ומפסיקים להקשות.
״לחיות עם אריה-ים (Seal)״ מאת ג׳סי איצלר. ג׳סי כותב מדהים. אני בולע כל מילה שיוצאת ממנו. הוא כותב (וחי) בשילוב נדיר של נועזות, נחישות, יצירתיות, פשטות והומור עצמי. תמיד משאיר אותי עם השראה וחיוך פנימי.
אני תמיד פתוח להצעות שאצטער עליהן.
יש לי 20 ספרים מותחלים ליד המיטה. אם אני לא נתפס, אני נוטש. החיים קצרים מדי בשביל לבזבז אותם על ספרים שלא מתחברים אליהם. עדיין, ״כואב לי הלב״ עליהם, אני מחפש הזדמנויות להעביר אותם הלאה למקום בו ימצאו אהבה.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה