יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: נועה סוזנה מורג
האי הבודד שלה נמצא בפסגת הרי האלפים; כשהיא תקועה בכתיבה היא חוטפת דיכאון; והיא כותבת על הטלפון, וגם במקלחת. דנה שוופי (איך להיות מוזה) עונה לשאלון האישי
״ההיסטוריה הסודית״ (דונה טארט), ו״הכישרון של מר ריפלי״ (פטרישיה הייסמית). הם לא בהכרח הספרים הכי טובים שקראתי, אבל הם הספרים הכי טובים שהייתי צריכה לכתוב, בדרכי.
יש פער מאוד גדול בין כל מה שאני רוצה ללמוד, לבין דברים שהעולם מחשיב בתור ״מקצוע״.
כש״איך להיות מוזה״ יצא לאור, איבדתי את הקול שלי למשך שבוע שלם. תסיקו מה שתרצו מזה.
אהיה לגמרי מאושרת להעביר שעה נוספת עם בן הזוג שלי, שחברתו לא נמאסת עליי לעולם.
תמיד: רק רגע אחד אחורה, כדי לתקן משהו אחד קטן שמייד התחרטתי עליו.
מיס הָאווישַׁם, הרווקה המזדקנת מ״תקוות גדולות״ של דיקנס, שננטשה בליל כלולותיה. בעת זקנה היא עדיין מעבירה את ימיה בשמלת חתונה מתפוררת, בוהה בעוגת החתונה המכוסה כולה קורי עכביש עבותים. נדמה לי שאי אפשר לקוות לנאמנות גדולה מזו.
זה נשמע כמו החלום שלא ידעתי שיש לי.
במשך שנים היה לי קראש על ג׳ף פרובסט, מנחה הגרסה האמריקאית של ״הישרדות״. כך שאני מוכנה להשתתף בהישרדות אמריקה אם זה אומר שאצליח להשחיל כמה פלרטוטים על הדרך.
כתבתי פסקאות נהדרות על הטלפון תוך כדי הליכה מהירה. כתבתי גם עמודים שלמים בראש תוך כדי מקלחת – לרוב, רק כדי לאבד אותם ברגע שסגרתי את המים.
כמה סיפורים שכתבתי, התחילו בזכות סקס. לא תמיד סקס טוב, לפעמים זה סקס מוזר או אחר או מפחיד, שמעורר את הצורך לכתוב עליו. אז סקס שמוביל לכתיבה, זה הסוג שאני בוחרת בו.
אין שום סיבה להפריד ביניהם: אפשר לאכול ולכתוב באותו הזמן. יעיל, טעים, פרודוקטיבי ומלוכלך.
אבקש ממנו, או ממנה, שיכתבו לי סיפורים להפגת השעמום.
מה שעובד לי בחיים, באופן משונה, זה להיות בדיכאון נוראי למשך כמה שבועות. בדרך כלל אני יוצאת ממנו עם הרבה כוחות יצירה חדשים.
על פסגתם של אחד מהרי האלפים הצרפתים שאיני יודעת את שמם. כשהייתי ילדה, זה הנוף שנשקף אלי מהחלון הקדמי של הבית. וזה המקום שאליו אני מתאווה מאז.
שני כרכי ״אני, קלאודיוס״ ו״קלאודיוס האל״ מאת רוברט גרייבס. לעולם לא יימאס לי לקרוא על התככים והמזימות של חצר המלוכה ברומא.
שניים. אבל אני בטוחה שהם עוד יצופו ויתממשו בצורה זו או אחרת.
בדיוק מספיק בשביל לשמור על האיזון הנחוץ, זה שמונע ממני להיסחף אחר המוח ולשכוח לגמרי מהגוף. אבל הרבה פחות ממה שרוח התקופה מחייבת.
אף ספר לא מבזבז לי את הזמן. בשביל זה יש את כל שאר הדברים בעולם, שאינם ספרים.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה