כותב ספרים לא גמורים כל הזמן, בראש; האי הבודד שלו נמצא במיטה; וכשהוא תקוע בכתיבה הוא נמנע מאכילת חומוס. אל-עד כהן קניגסברג (בין לבין) עונה לשאלון האישי
אם הייתי יכול לכתוב ספר, זה היה בהחלט אחד מספריה של מריאן קיז. הספרים שלה הם כמו ממתקים. הם גם כתובים ברגישות רבה, והם תמיד חודרים ללב. הספרים של קיז מושלמים ליום חורף גשום. הם יגרמו לך להתכרבל מתחת לשמיכה עם כוס שוקו חם ולהתענג על הסיפור. אני מקווה שאוכל לכתוב ספרים שגורמים לקוראים שלי להרגיש כך.
כשאני יושב וכותב רצוף אין לי מושג כמה שעות עוברות. פשוט כותב. בבוקר המוקדם אני נכנס לסטודיו שלי, ויוצא כשהכל חשוך ונזכר שלא אכלתי כלום.
כל פעם שאני מתייאש מהמקצועות שלי – איור, תסריטאיות, כתיבה, וציור - אני שוקל ברצינות ללכת ללמוד כל מה שקשור להייטק, אבל אז מדמיין אותי שעות ארוכות מול מחשב, ומיד נרשם לקורס חדש בתחומים שאני עוסק בהם אצל המורים הטובים ביותר.
פשוט שמח שהצלחתי להגשים את החלום עם הספר שלי, וחוזר מהר למציאות, למשפחתי, ולספרים הבאים.
חבל שבארץ שלנו אין ספרי הדרכה כמו תפירה בובות, שיפוצים, סריגה ושיטות עשה בעצמך.
אשמח להפגש עם ריינה טלגמאייר, שאיירה וכתבה ספרי קומיקס – דרמה, רוחות, חיוך, כאב הבטן, אחיות. היא כל כך מדהימה ואני מאוד אוהב את הספרים שלה, ולהגיד את האמת? היא היתה ההשראה שלי להתחיל עם הספר שלי וגרמה לי להבין שאפשר לספר על הכל.
הייתי חוזר לגיל שלושים, לחיבוק האחרון של אימי ז"ל, שנהרגה בתאונת הדרכים.
שולי ברזני, החוקרת מספרי המתח של מיכל לוי-שלו, למה? תקראו בעצמם ותבינו אותי.
זה יהיה מעניין בהחלט, בגלל שאני בעצמי חירש ולא שמעתי בחיים מוסיקה וזה לא חסר לי, אבל אם אנשים אחרים ייהנו מזה, אז למה לא, כל עוד זה נשאר נאמן לספר.
לא, לא ולא. אני חייב את המיטה שלי, את האוכל שלי, את המשפחה שלי וגם אני יודע שאחרי שעה אחת שם אתחנן לעזוב.
כל מי שמצליח לכתוב בבתי קפה או בבית - אני מקנא בהם, הם נראים כל כך מגניבים. אני יכול לכתוב רק בסטודיו שלי ובדרך כלל כותב בבקרים.
חסוי.
זה כמו לבחור איזה ילד אני אוהב יותר.
מקווה שאוהב את הכתיבה שלו ולא אצטרך להעמיד פנים.
אם אני תקוע בכתיבה אז אני הולך לנקות את הבית, לבשל, לעשות כביסה, לקרוא, או להכין קפה טוב. זה לא תמיד עוזר, אבל לפחות הבית שלי נראה נהדר, והכביסה שלי מקופלת. לא עובד - לאכול חומוס, כי אז אני חייב לתפוס תנומה.
בבית שלי, במיטה שלי.
אם הייתי צריך לקחת רק ספר אחד לאי בודד, הייתי מסרב. הרי להיות לבד תקופה באי בודד יכול להיות נפלא בשביל לקרוא מלא ספרים בשקט בלי הסחות דעת. אם הייתי יכול לקחת רק ספר אחד לאי בודד, הייתי חייב לוותר על עולם שלם של אפשרויות. אז אני אתעקש לקחת הרבה ספרים.
אני כותב ספרים לא גמורים כל הזמן. כשאני נוהג ,כשאני חולם, כשאני משוחח עם אנשים, כשאני יוצא להליכה יומית, כשאני משחק עם ילדים, כשאני מצייר. בקיצור, אני כותב ספרים כל הזמן, גם אם זה רק בראש שלי. וכשספר מסוים נתקע לי בראש, אני יודע שזה הזמן לכתוב אותו ולסיים אותו.
ניקיון הבית זה כושר מעולה וגם הליכות ארוכות.
ספרי מתח, קומיקסים לנוער, ספרי נוער, אבל האמת שזה לא מבזבז לי את הזמן, מה שעושה לי טוב זה מעולה ובריא.