לאי בודד הוא ייקח את "בעקבות הזמן האבוד"; כשהוא תקוע בכתיבה הוא הולך בשדות; וכשיוצא לו ספר חדש הוא נוטה להיעלם. גל רגב ("בחורף נביא רקפות") עונה לשאלון האישי
גבעת ווטרשיפ מאת ריצ’רד אדמס. ספר שגורם לך לראות את העולם מנקודת מבטם של ארנבים.
לא מסוגל לשבת הרבה שעות ברצף. מתחיל, עוצר, הולך, חוזר.
ארכיאולוגיה.
נרגש, חרד ונבוך. זמן טוב להיעלם.
אלנה פרנטה. בזכות הכתיבה שלה שמכשפת, עדינה אבל פוצעת. ובזכות האופן שבו היא מכניסה את נאפולי, על יופיה ועל מורכבותה, לליבם של הקוראים.
ניק קייב.
1970. כדי להיכנס לחנות תקליטים ולהתלבט אם לקנות את האלבום החדש של הדלתות, של הביטלס, של דיויוד בואי או הפינק פלויד. קשה לדמיין היום משהו שמתקרב לזה.
עם לילה מ”עפיפונים” של רומן גארי. בתור נער חלמתי לפגוש אותה, בת אצולה מפולין שמעבירה עם משפחתה את הקיץ באחוזה שלהם בנורמנדי. יש בה חוכמה ומסתורין וקסם שהיא מביאה ממרחקים.
זורם, אם כי אני לא בטוח שהדמויות בספר היו זורמות עם הרעיון.
רוכב על אופניים בשדות, למרות שהקיץ מקשה על ההתמדה. ומתרגל מדיטציה, שזה כושר מסוג אחר.
שום סיכוי.
סקס טוב יכול לעזור לכתיבה.
חד-משמעית כתיבה.
לא מופתע. אני רואה איך מתפתחים בה אט-אט כל התסמינים.
הייתי אומר חמישים שקלים.
עובד - לצאת לטייל במטעים, בשדות. להביט רחוק. לא עובד - להושיב את עצמי לכתוב.
לא רחוק מאיטליה.
כל חלקי “בעקבות הזמן האבוד” של פרוסט. מאמין ששם אמצא את הזמן.
אחד. אחזור אליו.
בבית, בשעות בהן הוא שקט ואני שקט.
אין כאלה. זה בסדר להפסיק באמצע.