יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: גלעד הרשלג
עצרה למנוחה באמצע כתיבת ספרה השני; האי הבודד שלה נמצא על המרפסת; והיא כותבת אפילו בין דיונים בבית המשפט. מורן הללי צור ("בין אפס לאחת") עונה לשאלון האישי
"שומרת אחותי" של ג'ודי פיקו.
חמש שעות.
יש לי כבר שני תארים במשפטים, כך שמקצוע יש לי. אבל אם הייתי הולכת ללמוד מה שבאמת בא לי, הייתי בוחרת בלימודים שקשורים לכתיבה: כתיבה יוצרת, אולי עיתונות/ תקשורת.
זה לא שלא כותבים, אבל כותבים מעט מדי, על פוסט טראומה של חיילים, ועל ההשלכות שלה על החיים של הסובבים אותם.
לא בטוחה שיש אחד כזה. אבל מבחינתי, סופר גדול שאני מעריצה - דויד גרוסמן.
לשנות ה-70, הכל היה הרבה יותר פשוט ורומנטי, אנשים היו כותבים מכתבים אחד לשני, וממש מחכים שהם יגיעו.
בהחלט, ושאוהד חיטמן יכתוב את הלחנים.
לא. לא מחבבת את הז'אנר. אבל לא שוללת ריאליטי אחר.
בשעות הבוקר, בכל מקום, גם בין הדיון בבית משפט, אין לי בעיה להתנתק מהמציאות. למרות שלא תמיד מתאפשר לי.
קשה לבחור.
ללא ספק כתיבה.
מאושרת! ילד מאושר שווה אמא מאושרת! כמובן, שהוא יצטרך לחפש עבודה נוספת, אבל אני אתמוך לגמרי.
60 שקל.
לשחרר, לעשות הפסקה, הכתיבה חוזרת תוך כדי עשייה של דברים טפלים - תמיד!
על המרפסת עם כוס קפה קר מול המחשב, לבד עם המילים, בלי "אמא הוא לקח לי", "אמא הבטחת", "אמא מתי", מאזינה לג'ין בורדו.
אחד, אבל זו עצירה למנוחה בלבד והוא יושלם - בוודאות!
פילאטיס מכשירים – פעמיים בשבוע בקביעות. לעתים גם ריצה, לשחרר את המוח והנפש.
ספר זה לא בזבוז זמן. נקודה.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה