יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
.jpg)
צילום: אורן דאי
רץ ומזיע כדי להתרכז בכתיבה, ישמח לחזור בזמן ולדאוג להכיר את אשתו מוקדם יותר, וחולם להיפגש עם נתניהו. ליעד שהם ("למראית עין", "סיכון כפול") עם כמה תשובות לא צפויות
ספרים של אורי אדלמן. היכולת שלו לבנות דמויות מעניינות ועלילות ריתקו אותי כשקראתי אותם לראשונה.
אף אחד. אני חושב הרבה לפני שאני מתחיל, ומשכלל את הרעיונות ואת מהלכי העלילה מול העורך שמולו אני עובד – כיום זו מיכל פז. וכשאני מתחיל לכתוב, אני מתמיד ולא עוזב. המנגנון שבניתי מונע ממני להפסיק באמצע ולהגיד 'לא שווה'. אבל הרבה רעיונות נזרקים בדרך לפח.
"מלחמה ושלום", שני הכרכים. כבד וארוך, ויאפשר לי להתעסק בבעיות גדולות ממני ולשכוח שאני תקוע באי.
בשום מקום. אני בסך הכל מרוצה מהמקום שבו אני נמצא, ואני גם לא אוהב בדידות.
לדבר עם העורכים שלי יכול לעזור, וגם לקחת את המכונית וסתם לנסוע. גם לרוץ – כי בריצה אני רק אומר לעצמי 'מתי זה כבר נגמר', וזה עוזר לי להתרכז בדבר אחר.
מבחינתי שספרים שלי יעלו כמה שפחות ושיקנו אותם כמה שיותר אנשים. חשוב לי רק שיהיו לי כמה שיותר קוראים.
אני אשמח, אבל שגם יעבוד. כשחשבתי פעם לעזוב את משרתי כעורך דין, אשתי אמרה לי: רעיון טוב, אחרי שנתגרש. אתה צריך לצאת מהבית לעבודה כל יום. כתיבה זה דבר נהדר, אבל צריך לעשות אותו עם עוד דברים.
כתיבה. ואת רוב הכתיבה אני עושה בראש.
המיקום והשעה ביום לא משנים לי כל זמן שאני יודע מה אני רוצה לכתוב. לפעמים אני נתקע בסיבוכי עלילה, לא יודע איך להניע את המהלך הבא – ואז מתחילות הבעיות.
לא חושב, כי לא נראה לי שאהיה טוב בזה. אפשר להרוויח כסף בדרכים אחרות שמתאימות לי יותר.
יהיה קצת קשה לרצוח ולשיר, אבל כל פעם שספר שלי מגיע למדיום אחר זה משמח אותי, אז אם מישהו ירצה לעשות מיוזיקל – קדימה.
הייתי חוזר לכל מיני נקודות בזמן אצלי בחיים ומתקן אותן. אשתי ואני, למשל, שירתנו באותו בסיס בצבא, למדנו באותה פקולטה באוניברסיטה, אבל פגשתי אותה רק עשר שנים אחרי שסיימנו ללמוד. הייתי מקדים את זה.
עכשיו הייתי בוחר בנתניהו. הוא משפיע כל כך על החיים שלי, שהייתי שמח לדעת מה התוכניות שלו ולאן הוא מוביל את זה. בסך הכל הוא מנכ"ל הארגון שכולנו עובדים בו, ואשמח לדעת מה תוכניות ההנהלה, אם יש.
אם הייתי יודע את התשובה הייתי כותב על זה בעצמי.
אני בחרדה. כי למרות שזו כבר הלידה ה-15 שלי, עדיין מפחיד אותי איך זה יתקבל. הכתיבה נעשית בתוך סביבה מאוד מוגנת, ופתאום הספר יוצא, ואתה מאוד אוהב אותו אבל ישנו המתח איך יגיבו. ואני גם כל הזמן מנסה לשנות ולאתגר את עצמי וליצור דברים חדשים – עכשיו זה הניסיון לכתוב לנוער.
כלכלה התנהגותית. כשאני רץ אני שומע הרצאות, וזה התחום שהכי מעניין אותי להקשיב לו.
12. בלי לזוז. אני יוצא לחופשה של יום בשביל זה, ואני צריך לנצל את הזמן. לפעמים בשבת אני אומר לאשתי: קחי את הילדים לאיפשהו, ואני יושב וכותב ברצף. ומרגיש אשם.
היום אני קורא רק בדיגיטלי, בעיקר כי אני מצליח להגדיל את האותיות לגודל הרצוי וזה נוח. אני כמו הזקנים – גודל פונט ענק, מעביר עמוד כל רגע.
מתאמן פעמיים בשבוע ולאחרונה גם עושה פילאטיס. זה אחלה דבר. אחרי השיעור הראשון אתה מבין למה.
מאוד אוהב צ'יק-ליט.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
.jpg)
.jpg)
.jpg)
