יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: איגור בירקן
מתרגלת טאי-צ'י, לא צריכה חדר משלה ולא נלחצת ממחסומי כתיבה. נטלי בירקן ("תהיה לי הים") עונה לשאלון האישי
אין דמות אחת. בכל ספר, אם הדמות כתובה היטב ומעוררת אמפטיה אני נקשרת. בזמן הקריאה אנחנו מנהלים סוג של קשר, שאני יודעת שייגמר בעמוד האחרון.
יכול להיות מעניין.
לא.
אני לא צריכה "חדר משלי" בשביל לכתוב. כל מקום הוא מקום טוב לכתיבה. וכל שעה היא טובה לכתיבה.
לפי מצב רוח. מה שמתאים בלהט הרגע.
אכתוב בדרך לארוחה טובה.
אתמוך בו לאורך כל הדרך.
כשאני תקועה בכתיבה אני קודם כל לא נלחצת, כי אני יודעת שזה זמני ואני אחזור לכתוב עם כוחות מחודשים. במצבים כאלו, אני דואגת להקשיב לעצמי יותר, לנוח, לקרוא, לראות סרט טוב, לצאת להליכה, ללכת לטיול ליד הים, ללכת להצגה או לבקר באיזו תערוכה או במוזאון. כל זה מזין אותי ואת הכתיבה שלי. אם אני רואה שלמרות המאמצים המצב של תקיעות בכתיבה נמשך, אפנה לחברות טובות שגם הן כותבות או לעורכת שלי וננסה ביחד לצאת מהפלונטר.
50-70 שקל.
בכל מקום שיש בו יער, הרים, ים או נהר.
משהו מספרי השירה של יהודה עמיחי להשראה ומלא מלא דפים ריקים ועטים לכתיבה.
שלושה. אבל עוד אחזור אליהם בזמן המתאים לי ולהם.
אני אוהבת הליכות, משתדלת כמה פעמים בשבוע לעשות הליכות. בנוסף, אני מתאמנת באמנות לחימה – טאי-צ'י.
אני מאוד קנאית לזמן שלי. אם אני מרגישה שהספר מבזבז את זמני, אני עוזבת את הספר.
האמן ומרגריטה/ מיכאיל בולגקוב
6 שעות ברצף, באתגר של NaNoWriMo– חודש הכתיבה הבינלאומי, שבו מתחייבים לכתוב בחודש טיוטה של רומן של 40,000 מילים.
ספרות וכתיבה יוצרת.
הכל ביחד, למעט חופשה.
אם אדע את התשובה אכתוב על זה ספר.
לבחור מישהו אחד זה לא יהיה הוגן כלפי סופרים אחרים.
ניל גיימן.
שנת 1990 לפני שעליתי לארץ, כדי להציל את המחברות שכתבתי בהם סיפורים. זרקתי אותם ואני עדיין מצטערת על זה.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
