ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים

צילום: אורנית לוקץ'

אוהבת לערבב תשוקה בתשוקה, כותבת בבתי קפה מרוחקים וכשהיא תקועה בכתיבה – היא פשוט משוטטת. הדס שי ("בואי ציפורים") עונה לשאלון האישי

הגיבורים בשירים של פבלו נרודה.

לא רואה איך זה מתחבר.

בהחלט, חוויות חדשות זה יופי. אבל בלי מניפולציות של ההפקה ו/או עריכה מגמתית. בקיצור, הישרדות נטו.

שעות היום בחוץ, עדיף בתי קפה רחוקים, לא באזור מגורי. בלילה בבית כשכולם ישנים, עם טרנינג על הספה.

סקס ואז לכתוב על זה - תשוקה ותשוקה.

כתיבה – קל.

אהיה שם בשבילו/ה.

עובד - לצאת אל העולם, לשוטט. לא עובד - להתעקש להמשיך.

אם כבר אז באוקיינוס ההודי, אבל לא כל כך חולמת על אי בודד.

תנ"ך, יש שם הכל ואפשר לחפור בו שעות.

אף לא אחד.

יוגה.

אני משתדלת לא לקרוא ספרים כאלה. פעם הייתי מתעקשת לסיים, היום כבר לא. אם לא מתחברת, לא ממשיכה.

"כל החיים לפניו" מאת רומן גארי.

חמש שעות על חוף ים טרופי.

היסטוריה, אנתרופולוגיה, תרבויות ומאורעות חיים מעניינים אותי.

חרדה בעיקר.

כל האהובים עלי מתים. אז דווקא מקומי. מאיר שלו.

עופר, האיש שלי.

אחורה לזמן כלשהו של שבטים אינדיאניים נידחים. הפשטות וחיי השבט קוסמים לי. או במעבר חד - לתקופת הרנסנס. בגלל הבגדים והעיסוק המוגזם בתרבות ואמנות.