יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: מאיה מרגלית
על רומן שלם שנגנז, על העתיד כבעליו של דוכן פלאפל וסביח, ועל הצורך התכוף בשחייה. מתן חרמוני ("ארבע ארצות", "קרבת דם") משיב על השאלון
התנ"ך והברית החדשה, ומהשנים האחרונות, "ילדים" שכתבה אשתי, תמר מרין.
ממש לפני שהתחלתי לכתוב את "ארבע ארצות", הרומן השני שלי, כתבתי רומן שנגנז. לא הפסקתי באמצע, הייתה לי כבר טיוטה שלמה. רק מה, זה לא עבד.
מאד קשה לי לומר – אם זה ספר שלא קראתי, קשה להמר. תאר לך שהספר ישעמם אותי, ולהיות תקוע עם ספר אחד כזה על אי בודד.
איפשהו לאורך החוף המערבי של ארצות הברית. אורגון היא אחלה אי בודד.
אני הולך לקולנוע. או רואה בבית את אחד מהסרטים של במאי שנות השבעים. הם ידעו באמת איך לספר סיפור. אבל בעיקר צריך לעבוד ולכתוב.
חמישים וארבעה שקלים ותשעים אגורות.
אני כותב בקפה ג'ונו בכיכר מילאנו, עוד מהימים שנקרא קפה שווייצר. אני כותב בעיקר בבוקר. אני מאד אוהב גם לכתוב בספריות – ככה אני יכול לבדוק כמו מי אני רוצה להישמע, וחשוב לא פחות, כמו מי אני לא רוצה להישמע.
בכיף. בעיקר הקמפיין. בהישרדות בטח יעיפו אותי על סוציומטרי כמו שעשו בקורס קצינים.
זורם.
בוב וויר מהגרייטפול דד. הוא אחד מכותבי השירים הגדולים בכל הזמנים, והוא בעיקר נראה לי אחד האנשים הנחמדים ושופעי הטוב ביותר בעולם. למרות שנראה לי שפגישה איתו נמשכת יותר משעה אחת.
אני. וגם אליס מונרו.
כולם כותבים על הכול. אני חושב שיותר מאשר נושאים לכתיבה צריך לחפש אופני כתיבה חדשים. שם השדות הלא חרושים.
אני חסר שקט ועם אדרנלין מאוד גבוה.
למדתי מספיק. אם הייתי משנה עכשיו מקצוע הייתי פותח דוכן פלאפל וסביח.
ארבע-חמש שעות. הכתיבה אצלי היא דבר מאד אמוציונלי, אני לא יכול להמשיך שעות ארוכות. צריך שיעבור יום בין סשן כתיבה אחד לשני.
נייר. כל עוד אני לא סמוך למעבר דירה.
אני שוחה שלוש או ארבע פעמים בשבוע בקאנטרי דקל. אני רואה סרטונים ביוטיוב על האימונים של מייקל פלפס ומנסה לשחזר אותם. כשהייתי ילד שחיתי בצורה רצינית מאוד, עם תחרויות ומדליות ואליפויות. בגיל 14 בערך הבנתי שכבר לא אהיה אלוף אולימפי ופרשתי והתחלתי להסתובב עם החבר'ה, מה שנקרא. אחרי 25 שנה בערך עברתי ליד הבריכה באוניברסיטת תל אביב, וריח הכלור גרם לי לרוץ באותו יום ולעשות מנוי ולשחות. מאז אני שוב קונה מוצרים של ספידו.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
.jpg)
.jpg)
