יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: יחצ
על כל ספר שהיא מסיימת לכתוב יש שלושה שהיא לא; מוכנה שספרה יהפוך למיוזיקל אלקטרוני מגניב; וחושבת שלא כותבים מספיק על עולמם של היוצאים בשאלה. מיכל פיטובסקי ("דברים שקורים בשומקום", טל-מאי) עונה לשאלון האישי
"ארוחת בוקר של אלופים" של קורט וונגוט. לא בגלל שהוא יותר טוב מספרים רבים אחרים, אני לא יודעת אם יש כזה אחד יחיד, אלא בגלל שיש משהו מעורר השראה בכמה שהוא כתוב טוב בעיני.
10 שעות.
קולנוע או עריכת רדיו.
התקף חרדה של כמה חודשים, מלווה בפרצים של זעם, דיכאון ואגורפוביה. בסך הכל אני אדם שכיף בחברתו באותם ימים. המזל הוא שאני מסווה את זה היטב בפוסטים עולצים ואירועי השקה מחויכים, ורק האנשים שקרובים אלי ביותר סובלים. סתם, אני גם נהנית, אבל זה כיף מלווה במתח, זה לא הכיף האורגזמי שמדמיינים בכל הזמן שעמלים לכתוב את הספר.
לדעתי צריך לכתוב יותר על חיים של יוצאים בשאלה מהקהילה החרדית. אני לא יכולה לומר שאף אחד לא כותב על זה, כי יש כל מיני סוגים של כותבים באזור הזה. אבל בטח כדאי היה לכתוב על זה יותר, ובביקורת בועטת יותר, כי ליוצאים בשאלה יש כל כך הרבה לספר על החיים של החברה החרדית, וגם החילונית, ויש להם בטן מלאה.
אלנה פרנטה.
תום יורק.
סן פרנסיסקו בסוף שנות השישים, נראה לי שהיה מה זה כיף.
כן, בגלל ערך הקאלט של מיוזיקלים. אבל שיהיה מגניב, במטותא, לא מביך. מוזיקה קצת אלקטרונית, קצת אינדי. לוקים עם סטייל. לא הפקה של מתנ"ס.
נושא כאוב. אני אחרי לידת בני השני, וממש לאחרונה התחלתי לעשות טי-אר-אקס לאימהות בליווי התינוק שלי. הסיבה היחידה שאני שורדת היא בגלל שלמדריכה יש טעם טוב במוזיקת אייטיז.
אם תחליפו את "פוקס" ב"פריימארק" ואת "הישרדות" ב"מחוברים", אז כן, לשניהם.
הכתיבה הכי טובה מדמה סקס טוב.
כתיבה, לגמרי, לפעמים אם נכנסים לשוונג בכתיבה גם שוכחים לאכול.
אני חושבת על זה הרבה, מה אעשה אם גם הבן שלי ירצה להיות אמן, כי אלו לא חיים קלים, ולילדים שלך אתה רוצה שיהיה טוב. אבל בעצם החיים של כולם לא קלים, לפחות לסופרים יש איפה להוציא את התסכולים. בקיצור, העיקר שהילד יעשה את מה שעושה אותו מאושר.
50 ₪ מחיר אחיד לכל הספרים כולם.
לשים טיימר לכמה זמן ולא להפסיק לכתוב במשך כל הזמן הקצוב גם אם נגמרו המילים. זה משחרר בלוקים צ'יק צ'ק.
המשוררת והסופרת אורית גידלי סיפרה לי לא מזמן על אתר בשם אנטיפוד, שבו אתה יכול להקליד את מיקומך בעולם ומיד הוא מוצא לך את הנקודה ההופכית המדויקת שלך על הגלובוס. הנקודה ההופכית המדויקת של ישראל היא בדרום האוקיאנוס השקט, קרוב לאיי פיטקרן. אז בגלל שהוא בדיוק הפוך לישראל, נראה לי שזה מקום טוב להיתקע בו.
"קומונות ואורחות חייהן" של שלום וורם, ספר ישן שעוסק בתולדות החברות הקומונאליות שנוסדו באירופה וארה"ב מאז ימי הרפורמציה. כל חברה כזאת ניסתה להמציא מחדש את הגלגל וליצור מסגרת שבה בני אדם יוכלו לחיות בשלום בלי שהתחרות הכלכלית הקיומית תעיב עליה. סך הכול מטרה טובה. אבל כולן נתקלו בקשיים משונים מאוד, והובילו את עצמן גם לקנאות ולמציאות דיסטופית. מה שהופך לקריאה סוחפת, שבו זמנית גם מעוררת סלידה גוברת מהמין האנושי, שני דברים שיעבירו לי את הזמן יותר בנעימים על אי בודד.
זה תלוי ממתי סופרים. אם נספור ממתי שהתחלתי לכתוב, כלומר מגיל 7, מדובר בכמה עשרות ספרים נטושים. הייתי ממלאת מחברות, כותבת בשצף, ואז ביום למחרת מתאהבת ברעיון חדש אחר, וככה נזנחו להן מחברות רבות. ומהעת האחרונה, בין כל ספר שפרסמתי (פרסמתי שלושה ספרים) כתבתי התחלה רצינית של שניים או שלושה ספרים אחרים ולא התקדמתי איתם. אני מבטיחה לעצמי שאחזור לסיים את כולם, אבל זה גם מה שאמרתי בגיל 7.
בבוקר, בבית קפה או בספרייה.
אני לא מסוגלת לבזבז את הזמן על קריאה שלא מעניינת אותי, כי עם שני ילדים קטנים בבית, רמת הקשב שלי היא מלכתחילה בגירעון, אז ברגע שספר מרגיש כמו בזבוז, הוא עף.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
